במזרח התיכון של ימינו אפשר להצביע על מספר מנהיגים ותיקים ומנוסים הפועלים מתוך אידיאולוגיה ואמונה חזקה בדרכם, ומצליחים להוביל מהלכים משמעותיים מאוד המשפיעים רבות על הארגון שעליו הם אמונים ועל האזור כולו. דוגמאות לכך הם יחיא סינוואר מנהיג חמאס, עלי חמינאי, מנהיג איראן, וחסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה.
נסראללה, שנולד ב־1960, בן בכור למשפחה קשת יום, מתאים לפרופיל המנהיג שצמח מלמטה, מהקושי ומהחסך, ולאורך חייו הבוגרים עבר טלטלות שמהן צמח והתפתח. הוא איבד מורה רוחני, את בנו הבכור ואת יד ימינו בעקבות פעולות שביצעה ישראל, אך זה רק חיזק את אמונתו בדרכו ובצורך לפעול. עם זאת, הוא פעל באופן רציונלי בהתאם לאפשרויות שעמדו לרשותו.
חמינאי בהלם: זה מי שהעביר לישראל את ידיעת הזהב על נסראללה | דיווח
לאחר שצה"ל הכריז שיפרק את הברחות הנשק ללבנון - כך זה נראה בשטח | דיווח
ההתרחשויות באזורנו אילצו את נסראללה לחשוב על פתרונות יצירתיים, הוא שיכלל את הלוחמה הפסיכולוגית לכדי מומחיות ואיתגר אותנו בניסיון לפענח את מהלכיו. אין ספק שגם אני חושלתי והתמקצעתי בזכות עבודה אינטנסיבית בניסיון להבין מה יהיה הצעד הבא שלו בכל פעם שהיה צריך להעמיד את האתגרים החדשים באזור מול הצרכים הארגוניים והפוליטיים שבפניהם עמד.
אף שניסה להצטייר כמגן לבנון, בראש סדרי העדיפויות שלו היו איראן והשיעים בלבנון, ומכאן שמדינת לבנון הייתה בת ערובה בינו לבין איראן. הסתלקותו מהמערכה תגרום טלטלה גדולה בלבנון, שנמצאת במצב מאוד מעורער גם כך, אך בראייה עתידית תאפשר את ניתוקה מהתלות האיראנית, ומכאן גם אולי תוביל לשינוי משמעותי של המהות של מדינת לבנון במזרח התיכון ואף של קשריה הפוטנציאלים עם המערב.
כמנהיג שפעל מתוך אידיאולוגיה חזקה, המוות לא היה איום עבור נסראללה. הוא הבין שישראל תרצה לחסל אותו, ואף ניצל מניסיון חיסול, מה שבוודאי העלה את תחושת העליונות שלו והאמונה בדרכו. השאלה איך היה יוצא מהמצב הקשה שאליו נקלע ארגונו העסיקה אותי רבות, והנחתי היא שאם יכול היה - הוא היה פועל כפי שתמיד פעל, באופן שלתפיסתו היה משרת את המטרה שלו ואת אנשיו בפרט. כלומר, להשיג הסדר והפסקת אש מיידית כל עוד הוא מובס ואינו יכול להמשיך לפעול. זאת כמובן כאשר איראן ממשיכה בסירובה לפתוח בלחימה כוללת ולתת לו את התמיכה המתבקשת מבחינתו.
לאורך הדרך הרגשתי שכמו סינוואר גם נסראללה מבין אותנו ומקבל את החלטותיו בהתאם לכך. אין עדיין לדעת מי ייקח את מקומו בשלב זה, אך בכל מקרה קשה לי להאמין שלמנהיג הבא תהיה את האובססיה הזו להכיר אותנו כל כך טוב. עם כל השמחה על מותו, ניאלץ לעבור שוב תהליך ארוך ומורכב של למידה של כל מנהיג חדש שיבוא במקומו. אני בהחלט אתגעגע לברור מאליו מבחינת האיש הזה, שמאחוריו היו אידיאולוגיה מוצקה, רציונל ואמונה בדרך. גם אם היא מקדשת את כל האמצעים, עדיין מול זה קל וברור יותר לעבוד.
נסראללה היה מושא המחקר שלי, וכנראה של עוד מספר לא מועט של אנשים במערכת הביטחון זמן רב. יהיה מאתגר מבחינתי לעבור לאתגר הבא, ואני מאחלת לכולנו שהוא יהיה לפחות ברור וצפוי כמו נסראללה.
הכותבת היא קרימינולוגית ופרופילאית בתחום העבריינות והטרור, חברת פורום דבורה