“יכולות דמיוניות”, כך צוטט מפקד בסיס חיל האוויר שתיאר את שיתוף הפעולה בין הטייסות והטייסים ובין נשות ואנשי המודיעין. מדובר בחבורה חכמה ונועזת שהביאה ביחד להישג המבצעי. רק לפני שנים ספורות, כשאותה קבוצה צעירה ומוכשרת בנתה יכולות בכיתה בחמש יחידות מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים, מי דמיין מה צופן העתיד, להם ולכולנו?
ישראל נערכה מבעוד מועד. מערכת החינוך הצליחה להכפיל את מספר בוגרי חמש יחידות במתמטיקה. בשנת 2022 אפילו נרשם שיא של 21,500 בוגרי חמש יחידות, ולראשונה עם רוב של תלמידות. זהו הישג מרשים שקרה בזכותם של מורות ומורים מצוינים, ביחד עם כל מי שיכול ואכפת לו, בממשלה, בעיריות, באקדמיה ובחברה האזרחית.
אבל אז הגיעה תשפ”ג. הנתונים מגלים שבשנה זו חלה ירידה של אלף תלמידים במספר בוגרי חמש היחידות במתמטיקה. יש המזדרזים לומר: מכה קלה בכנף, 20,500 זה עדיין הרבה.
מה קרה לה לשנת הלימודים תשפ”ג? רבים מצביעים על הילדים ששוב נזנחו מאחור. בוגרי תשפ”ג הם ילדי חטיבות הביניים של סגרי הקורונה, אלו שנותרו בבית גם כשהקניונים כבר נפתחו מחדש, ועכשיו הפערים שלהם פגשו את מבחני הבגרות. יש שמפנים אצבע לעבר מערכת החינוך, לחילופי השרים וקיצוצי התקציבים, ובעיקר לכך שנכשלנו במבחן הדוגמה האישית והאחריות כי לא שמרנו על משמעת הביצוע.
מה שציפינו מהילדים בחמש יחידות, כלומר להתאמץ, להשקיע ולהתמיד, אנחנו כמערכת הזנחנו. יותר קל היה לצמצם את החומר, לבטל את מבחני אמצע הדרך ולעצום עיניים. פרשנים אחרים טוענים שאין לנו קשב לעתיד הילדים. אנחנו עסוקים בבחירות, מהפכות, מחאות, מלחמות ושביתות. החינוך יחכה בצד.
הם גורסים שמאז הקורונה, מערכת החינוך משדרת רפיון וחולשה. היא ממהרת לסגור את עצמה, לבטל שיעורים ולשדר לציבור שהיא חלק מהבעיה, ולא הפתרון. הבעיה עם נבואות זעם שכאלו היא שהן נוטות להגשים את עצמן.
לנתח את הגורמים לירידה בחמש יחידות מתמטיקה זה חשוב, אבל אסור להסתפק בלשבת ולקטר. חייבים לקחת את העניינים ברצינות ולהפוך את המגמה. כל מי שעיניו בראשו מבין שכשנתוני תשפ”ד יתפרסמו, התמונה תהיה מטלטלת. אבל עדיין לא מאוחר. ישראל כבר הוכיחה שהיא מסוגלת להכפיל את מספר בוגרי חמש היחידות.
שתי הממשלות האחרונות, בהסכמה נדירה, החליטו להרחיב ולגוון את שורות המדע וההייטק הישראליים. הן הציבו יעד של 15% שיסיימו את לימודי התיכון עם “בגרות הייטק”, שהיא השילוב שהוכח כחיוני בין חמש יחידות מתמטיקה, פיזיקה, מחשבים ואנגלית. בעידן הסוער של הבינה המלאכותית, היכולות הללו יזדקקו לשדרוג משמעותי.
לכן, בעשור הקרוב ישראל תהיה זקוקה ליכולות דמיוניות יותר מאי פעם. נצטרך להתמודד בתבונה וביצירתיות עם בעיות מאוד מורכבות ולבנות את עצמנו לעידן טכנולוגי חדש. לכל אחת ואחד מאיתנו יהיה תפקיד ומשקל, ובמיוחד לקבוצה החכמה והיצירתית הזאת שתאפשר לישראל לפרוץ דרכים, לשנות כיוון ולהגיע לשיאים חדשים.
הכותב הוא מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך