מפעם לפעם, תושבי המדינה שמאוד מודאגים מהפילוג בעם, בשעה היסטורית ומעצבת זו, פונים בקריאה או ממש בתחינה ליצירת אחדות בעם. קריאתם־זעקתם היא קריאת אמת והיא באה ישירות מהכרתם את המציאות. הם מתקשים להבין איך בתקופה שבה אנו חייבים להיות מלוכדים כדי לעמוד יחדיו במבחנים ההיסטוריים שיעצבו את ביטחון ישראל בעתיד, מרשים אישים בתוכנו לפעול תוך פילוג העם.
השופט יצחק עמית עומד להיכנס לתפקידו אבל יריב לוין מכין לו מלכודת
אני רוצה לומר לכל אלה: קריאתכם הכנה והנרגשת לא תביא לנו אחדות. מי שרוצה לקדם אחדות בעם חייב לנסות להבין מי מונע אותה ומדוע. אין ולא צריכה להיות הסכמה כללית באשר לערך ההחלטות המתקבלות על ידי רשויות המדינה. יש החלטות שתתקבלנה בהתלהבות על ידי חלק מהציבור ובתחושת דחייה וביקורת על ידי חלק אחר. אבל אם אנו שואפים לאחדות ורואים באחדות ערך עליון, המבחן האולטימטיבי חייב להיות השאלה אם פעולה של רשויות המדינה מייצרת אחדות או מעצימה את הפילוג.
ערוץ 14 בטלוויזיה מאפשר לאחד מחברי הפאנל שלו לחרף את מערכות ישראל. הוא תוקף את הרמטכ”ל הרצי הלוי בסגנון גס ובוטה, גדוש בשטנה ובזלזול. הוא טוען שהרמטכ”ל מפקיר את חייליו ומתנכל למחצית מהעם, ואפילו רומז כי הרמטכ”ל הוא אויב חמור כמו הערבים. האם כך מייצרים אחדות? האין אדם בערוץ 14 אשר ימנע מתקפה פרועה ואישית בסגנון כה בוטה על מי שמנהל כיום את מערכות ישראל?
הרמטכ”ל אכן נושא באחריות, כמו רבים אחרים בפיקוד הבכיר בצה”ל, לאירועי ה־7 באוקטובר. אבל הוא מנהל כיום את המלחמה, תוך אמון רב הניתן לו על ידי חלק גדול מהציבור. הוא זקוק לחיזוק. לא אותו צריך לתקוף בעת שהוא מנהל את המלחמה של כולנו.
ונעבור לשר המשפטים יריב לוין. יש לו אכן אידיאולוגיה ממשלית מוגדרת, והוא הכריז עליה בינואר 2023. משמעותה המרכזית היא הפחתת כוחה של מערכת המשפט וחיזוק כוחה של הרשות המבצעת - הממשלה - עד לכדי יצירת מצב של כוח כמעט אבסולוטי. ממש חגיגה. אבל לאחר שהכריז על תוכניתו ופעל למימושה בדרך של חקיקה, הוא הבין שכולם הבינו שתוכניתו מפלגת את העם; ולא סתם מפלגת את העם, אלא פילוג עמוק שהוליד אין־ספור הפגנות עממיות חסרות תקדים.
אבל לוין לא מרפה. הוא ממשיך במאבקו נגד בית המשפט העליון, כאילו היה זה אויב העם. לוין מסרב לכנס את הוועדה למינוי שופטים בטענה שהסמכות לכינוסה נתונה לו כשר המשפטים על פי החוק. אכן, יש לו את הסמכות לכנס את הוועדה, אך אין לו את הסמכות שלא לכנסה תוך פגיעה בתפקודה התקין. זהו היגיון בסיסי שלא יכול להיות עליו עוררין. וכך מייצר לוין עימות מתמיד ונמשך מול בית המשפט העליון. אני בספק גדול מאוד אם זה תורם לאחדות העם.
אבל לוין נחוש ברמה האמורה להפתיע את כולנו. הוא תוקף ללא הרף גם את מוסד הסניוריטי של בית המשפט העליון. אותו מוסד ותיק מאז קום המדינה שפעל בהצלחה וכמעט ללא ביקורת. ואין מבחן אמין יותר ממבחן הזמן. זהו מוסד חכם על שום שאנו ממש לא זקוקים לתחרות בין שופטי בית המשפט העליון על מי יתמנה לנשיא. אם הייתה תחרות כזו היינו מזמינים אליה ובדחיפות את המערכת הפוליטית, ושיקולים פוליטיים ואידיאולוגיים היו מובאים אל תוך הזירה. הייתה אף מועלית השאלה הפוגענית מי מהשופטים טוב יותר מחבריו.
ושלא תהיה לכל הקוראים לאחדות אשליה. אם אין שוויון אין אחדות. וממשלת ישראל חותרת ללא בושה להרס ערך השוויון בכל הקשור לביטחון המדינה. צעירים וחיילי מילואים נופלים בקרב, נשים הופכות לאלמנות, ילדים הופכים ליתומים, אנו מכבידים את העול על חיילי הסדיר ועל חיילי המילואים. צה”ל משווע לתוספת כוח אדם, אבל מנהיגות המגזר החרדי, וחלק גדול מאוכלוסייה זו, אינם מוכנים לתרום ולשאת אף הם בעול. הם כן מוכנים להיצמד לעטיני המדינה ולינוק ממשאביה.
שמעתי את ראש הממשלה אומר בכנסת כי הצבא מסוגל לקלוט רק 3,000 גברים מאוכלוסיית החרדים, ועל בסיס אמירה זו יועבר חוק המבסס את האפליה החמורה ביותר בישראל וקובע מכסת גיוס שנתית מתוך צעירי החרדים ברמה של 3,000 איש. אני בטוח כי גם ראש הממשלה מבין עד כמה גישה זו חסרת בסיס, חפה מכל היגיון ומחזקת את אי־השוויון בחברה.
המסר לכל אלה השואפים לאחדות הוא שאין די בקריאה לאחדות. ואפילו זו קריאה נואשת וממעמקי הלב הלאומי. מי שמעוניין באחדות העם חייב קודם כל להבין מיהו זה המפלג את העם והורס את האחדות ולדעת להתמקד ולטפל במוקדי ההרס.