בין כסה לעשור, בימי תשובה וחשבון נפש, אין זמן ראוי מזה לבחון לאן מועדות פניה של מדינת ישראל לאחר השנה הנוראה ביותר בתולדותיה. לפנינו אתגרים קיומיים, מהקריטיים ביותר שידענו עד היום, שדורשים הנהגה נחושה, איתנה, אמינה ויציבה שזוכה לאמון ותמיכת רוב העם ובעיקר שיודעת להציב יעדים ברורים ריאליים וברורים לסיום המלחמה הזו, לאחד את העם ולשקם את המדינה.

לאורך השנה החולפת שמענו שוב ושוב את הסיסמה הנבובה “יחד ננצח”, כשלמעשה למרות המלחמה הקשה, הסבל, השכול והכאב הרב שהיו המכנה המשותף היחיד בעם, זו הייתה השנה שבה חשנו באופן מוחשי את הקרע הנורא והמדאיג בעם ישראל.

המלחמה הנוכחית עדיין כאן במלוא עוצמתה. היא לא תסתיים כל כך מהר וגם לא תסתיים כמו כל המלחמות שידענו עד היום, בטח לא בתרועות ניצחון כמו אחרי מלחמת ששת הימים, גם אם נגיע להסכמים שיביאו להפסקת הלחימה.

כוחות צה''ל בפעילות בדרום לבנון לאיתור והשמדת מטרות טרור של חיזבאללה (צילום: דובר צה''ל)
כוחות צה''ל בפעילות בדרום לבנון לאיתור והשמדת מטרות טרור של חיזבאללה (צילום: דובר צה''ל)


המאבק לשיקומה של המדינה אחרי הטראומה הזו יהיה ארוך ולא פחות קשה מהמלחמה שעברנו. זה יהיה מאבק שיחייב החלטות קשות ואמיצות, מטלות והסכמות שיחייבו עם מאוחד לא במילים וסיסמאות.

המלחמה הזו הוכיחה לנו באופן ברור שהאיומים על קיומנו כאן הם הרבה יותר גדולים ומשמעותיים ושהשנאה והרצון של אויבינו להשמידנו לא יודעים גבולות, כשכל האשליות שפיתחנו לאורך השנים על ההרתעה של אויבינו היו אשליות שווא שמחייבות החלפת דיסקט והתייחסות שונה ואחרת לקיומנו בתוך ים השנאה שסביבנו, כשמעל כל אלה ניצב איום הגרעין האיראני, איום קיומי של ממש, האיראנים שיצרו לאורך השנים את “טבעת החנק” סביבנו ונטלו חלק פעיל במלחמה נגדנו, לא בוחלים וגם לא יבחלו בשום מהלך להשמידנו.

כל העובדות הללו מחייבות הקמה מיידית של ממשלת שיקום-חירום לאומית, שבהרכבה תיצור כאן קונצנזוס לאומי שיאחד את העם ויעורר הרבה יותר תמיכה, ביטחון ואמון.

הממשלה צריכה לקום לתקופה של שנתיים על פי ההרכב הבא: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר החוץ יאיר לפיד והשר לביטחון לאומי בני גנץ.

בנימין נתניהו ויואב גלנט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בנימין נתניהו ויואב גלנט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


ה”חמישייה הפותחת” הזו תהווה גם את הקבינט הביטחוני-מדיני, שתהיה למעשה הגורם המכריע בעיקר בכל ההחלטות הביטחוניות והמדיניות. הממשלה הזו תצומצם למקסימום 20 שרים והרכבה ייקבע על ידי פורום חמשת השרים השותפים להקמתה, על פי כישורים ויכולות. זה לא מקרי וגם לא מפתיע שסמוטריץ’ ובן גביר לא מופיעים ברשימת שרים זו ולא ימשיכו לכהן בממשלה. תפקודם וכישלונם מסביר הכל.

לאיחוד של כל המפלגות המובילות בממשלה הזו תהיה השפעה מכרעת לא רק על אחדות העם, אלא גם על החלטות חשובות ומתבקשות לשיקום המדינה, העם, מערכת הביטחון וכל נזקי המלחמה ובעיקר על פניה של המדינה בעתיד הקרוב.

זה יחייב את הממשלה הזו, שתהיה “נקיה” מכל שיקול פוליטי, לחוקק את חוק השירות הלאומי החדש, שיחייב כל צעיר וצעירה בגיל 18 בריאים בגופם ונפשם להתגייס לשרות צבאי או לאומי, כולל חרדים וערבים.

מטלה נוספת שתוטל על הממשלה הזו יהיה לחוקק את חוק “מלווה ביטחון - מלחמת חרבות ברזל”, מלווה חובה שהמדינה תחייב את אזרחי המדינה לרכוש ממנה אגרות חוב על מנת לגייס את הכסף הנדרש לשיקום נזקי המלחמה בצפון ובדרום, ולשיקום צה”ל.