טוב שיש לנו שומרי סף. הקיסר הרומי גאיוס יוליוס קיסר אוגוסטוס, הידוע בשם קליגולה, נהג בעורמה מגיל צעיר. הוא היה שחקן מלידה, וידע כיצד לנהוג בעת סכנה. קליגולה מינה את סוסו האהוב לקונסול כשביקש להמחיש את הבוז העמוק שהוא חש כלפי שלטון החוק.
חברי פרלמנט ערבים נטשו במהלך נאומו של ח"כ אילוז בז'נבה
לאחר שהגורם המדיני הכחיש: בכירים ישראלים מאשרים - אין תקיפות בביירות לבקשת האמריקאים
ובישראל, בעידן שבו הממשלה מאפשרת למנות לתפקידים בכירים אנשים חסרי ניסיון שמקורבים לצלחת, הקרב שמתנהל על מינוי נציב חדש לשירות המדינה, ויגיע היום לדיון בבג”ץ, מעיד שלא רק שאבדה הבושה, אלא שהפכנו לרפובליקת בננות.
נציב שירות המדינה הוא תפקיד מרכזי שמעניק למי שממלא/ת אותו כוח רב. הנציבות כוללת יחידה לבחינות ולמכרזים, יחידה לתכנון ובקרה, בית דין למשמעת ואגפים נוספים, שבהם נערכים מכרזים ובחינות למיון המועמדים לשירות המדינה.
במקור, האדם שעמד בראש הנציבות התמנה על ידי הממשלה, והיה פטור מעמידה במכרז. החל משנת 1993 נהגה המדינה למנות ועדה לבדיקת התאמתו של המועמד לתפקיד.
בשנת 1999 הממשלה חילקה את המשרות הבכירות הפטורות ממכרז לכאלה שדורשות ועדת איתור ולכאלה שדורשות ועדת מינויים. נציב שירות המדינה נכלל במשרות שדורשות ועדת מינויים, הבודקת את כישורי המועמד ואת התאמתו לתפקיד.
אחד המקרים הידועים שבהם ביקש ראש הממשלה למנות לתפקיד נציב מטעמו הוא זה של ברי בר-ציון, שיועד ב־2010 להחליף בתפקיד את שמואל הולנדר.
נתניהו העביר את הבקשה לאישור הוועדה המיוחדת, אלא שהמועמדות נתקלה בביקורת, שאותה הובילה ח"כ לשעבר שלי יחימוביץ’. הטענות התמקדו בניהול בלתי תקין, לכאורה, של בר-ציון בתפקידו כמנכ”ל חברת אמין, זכיינית של תוכנית ויסקונסין שנועדה לשלב מקבלי גמלת הכנסה בשוק העבודה.
נטען כי חברת אמין ובר-ציון לא העניקו הכשרה מקצועית ראויה למובטלים. כתבה ששודרה באחד מערוצי הטלוויזיה תמכה בטענות אלה. כמו כן, התקבלו במשרד מבקר המדינה תלונות נגד בר-ציון על אי-דיווח מלא בטופסי המועמדות שלו. בסופו של דבר, בר-ציון בחר להסיר את מועמדותו לתפקיד וטען, בין השאר, כי מי שפעלו נגדו חששו ממינויו ומהשינויים שהיו צפויים בשירות הציבורי בעקבות המינוי.
סיפורו של ברי בר-ציון הוא דוגמה למה שראוי שלא יקרה בשירות הציבורי, לדעת היועצת המשפטית לממשלה. ללא כל קשר לעניינו של בר ציון, כיום היא מתנגדת להחלטת הממשלה המאפשרת לראש הממשלה לקבוע מי יהיה הנציב הבא.
לדבריה, “במצב בו הבחירה בנושא המשרה נעשית במישרין על ידי הדרג הפוליטי, יש חשש שהמחויבות של נושא המשרה תהיה לדרג הממנה, והוא יושפע מדעותיו הפוליטיות”.
בחודש יוני האחרון טענה היועמ”שית שאת הנציב הבא יש לקבוע רק באמצעות ועדת איתור, שבראשה יעמוד שופט בדימוס. אלא שראש הממשלה אינו מוכן לוותר על מינוי מועמד מטעמו למשרה כה חשובה בשירות הציבורי.
בחודש אוגוסט הוארכה כהונתו של הנציב הנוכחי דניאל הרשקוביץ עד לחודש דצמבר הקרוב. הבוקר אמור בג”ץ לדון בעתירות של מספר גופים ולהחליט אם התפקיד יהיה נטול זיקה פוליטית, או שראש הממשלה נתניהו הוא זה שיחליט מי יהיה הנציב הבא.
הכותב היה עובד רשות השידור בתקופת פירוקה.