היום יתקיים בבג"ץ דיון בעתירות שהוגשו בנושא מינוי נציב שירות המדינה. מדובר בדיון שיכול להשפיע על עתיד השירות הציבורי במדינה. החלטת הממשלה האחרונה, אשר מציעה נוהל פוליטי למינוי ישיר של הנציב, משנה את המצב הקיים לרעה ומעלימה כמעט כליל את היסודות המקצועיים והתחרותיים שהוצעו על ידי היועצת המשפטית לממשלה, יועצת משרד ראש-הממשלה, מומחים מהאקדמיה וארגוני חברה אזרחית.
אין זה סוד כי משרדי הממשלה כשלו בתפקידם ב-7 באוקטובר, ובשונה מצה"ל, שחזר לתפקוד מלא לאחר שתי יממות לערך, משרדי ממשלה רבים לא התאוששו גם חודשים לאחר מכן. אנו עדים למערכת ציבורית שהולכת ומתרסקת, ולכן הנציב הבא לשירות המדינה יידרש לא רק לעצור מינויים לא ראויים, אלא גם להוביל רפורמות משמעותיות – בשעה שישראל נמצאת במצב מלחמה רב-זירתית, ושיקום הדרום והצפון עוד לא נראים באופק.
בדיון על חוק שירות המדינה בשנת 1953, הדגיש בן-גוריון כי משרת ציבור צריכה להיות "אישיות מוסרית המשתתפת באחריותה היא וברצונה המושכל בעיצוב דמות המדינה שאותה היא משרתת". על עובדי המדינה להיות "מבטח לכל אזרח, משגב למדינה וכבוד לעצמם". בבחינת קל וחומר, נציב שירות המדינה, המופקד על עובדים אלה, חייב לשמש כעין מגדלור לעובדי המדינה כולם. לצד זאת, עליו להשכיל לאזן בין יחסי עבודה פוריים עם הדרג הפוליטי לבין שיקול דעת מקצועי ועצמאי.
על אף החשיבות הרבה של התפקיד, הליך מינוי קבוע לנציב שירות המדינה לא הוסדר עד היום. באופן דומה, גם הליך קבוע למינוי היועץ המשפטי לממשלה לא הוסדר עד שפרשת בר-און חברון התפוצצה בראשית 1997. פרשה זו, שחשפה ניסיונות למינוי פוליטי לא ראוי לתפקיד היועץ המשפטי, שימשה כטריגר להצבת הליך ברור ומסודר למינוי יועץ משפטי לממשלה. גם כיום אנו מתמודדים עם סעיף בחוק שירות מינויים משנת 1959 העוסק במינוי הנציב, אשר לא הוסדר בהליך קבוע. מצב זה יצר כר פורה למינויים בעייתיים, זמניים, או כאלה המבוצעים בדרך אד-הוק, שגרמו לשורת מינויים לא-ראויים בשירות הציבורי ואף עיכבו מינויים נחוצים, כמו מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. לא בכדי ראש הממשלה מתעקש לשלוט במינוי הזה; לא לשווא המעשה הראשון שלו בתפקידו כראש ממשלה ב-1996 היה לפטר את הנציב המכהן ולמנות איש כלבבו.
כדי למנוע משבר נוסף, אנו קוראים להקמת ועדה ציבורית שתפעל בנושא הליך מינוי נציב שירות המדינה, ותאמץ את הלך הרוח של ועדת שמגר. על הוועדה לגבש את הדרכים והתנאים למינויו של נציב שירות המדינה, שילוו בחקיקה תואמת. על ההמלצות להתייחס למאפיינים הייחודיים של תפקיד הנציב, לפרט תנאי סף וסגולות ראויות, ולהציע הליך מינוי תחרותי. ועדת שמגר הגישה מסקנותיה בתוך חודשים ספורים - ואין כל סיבה שהליך כזה לא יושלם בתוך פרק זמן קצר אף יותר, היות שלרשות הוועדה יעמדו תקדימים משפטיים וכלים טכנולוגיים שלא היו קיימים בסוף שנות התשעים. מדובר בצעד הכרחי שישקף את המחויבות לשקיפות, מקצועיות, ומנהל תקין – כל זאת מתוך הבנה שהדרך הארוכה לשיקום האמון בין האזרחים לממשלה עוברת דרך מינויים תקינים בשירות הציבורי.
אנו זקוקים לאדם ראוי שיביא עמו מקצועיות וממלכתיות, שיבין את תפקידו כמנהל-על, רגולטור ושומר סף. אחרי שנה וחצי של קרע בעם סביב הרפורמה המשפטית, מחדל השבעה באוקטובר, שנה של מלחמה שסופה מי ישורנו, ותקציב גזירות ומיתון באופק – אנו דורשים ממשלה וייעוץ משפטי שעובדים שכם אל שכם לטובת אזרחי מדינת ישראל. שבענו ממחלוקות אישיות, המשקפות מאבקי כוח ורצון בשררה. לאזרחי ישראל מגיע לראות מחלוקות לשם שמיים בין שלוש הרשויות – מחלוקות שנקודת המוצא שלהן היא שמירה על כללי המנהל התקין והאינטרס הציבורי. רק כך נוכל לבסס משילות אמיתית וביטחון לטווח ארוך.
הכותבת היא סמנכ״ל מחקר ופיתוח במרכז מנור מבית יוזמת המאה