בחזרה לדף ועיפרון: בשבת השחורה צה"ל נדרש לחזור אחורה בזמן ולא רק מבחינה מבצעית

הפתגם "הצבא צועד על קיבתו" מיוחס לקיסר צרפת נפוליאון בונפרטה ומדגיש את חשיבות ההצטיידות של צבא במצרכים על מנת להיות מוכן למלחמה. צדק נפוליאון. זה היה נכון אז, בתחילת המאה ה־19, וזה נכון גם כיום. אינני יודע מי היה קצין השלישות הראשי בצבאו של נפוליאון, אבל יש להניח שמפקד צבא שהיה מודע לחשיבות ההצטיידות במזון, היה מודע גם לחשיבות הארגון והסדר בצבא האדיר ששטף את כל אירופה.

בכל שירותי הצבאי, כ־30 שנים, מלוחם חרמ"ש (חיל רגלים משוריין) שנשלח לקורס שלישות ועד ראש חטיבת כוח אדם בזרוע היבשה בדרגת תת־אלוף, עסקתי בנושאי כוח אדם. מבחינתי זה הלב של צבא ההגנה לישראל. החייל. נושא הדאגה לפרט חשוב בעיניי לא פחות מכלי הנשק שהוא מביא איתו לשדה הקרב. ראיתי חשיבות עליונה בארגון ובסדר, הקפדה על מסגרות לוחמות ויכולת לוודא בכל רגע נתון היכן נמצא כל חייל ביחידה. ידעתי עד כמה הנושא קריטי.

בדיונים שבהם השתתפתי, כשכל אחד מהקצינים הממונים הציג את הנתונים שבידו, לא הסתרתי את דעתי שדבריו של קצין כוח האדם צריכים להישמע ראשונים. זה הבסיס לכל שאר התחומים במערכת הצבאית. אם מפקד שיוצא לקרב לא יידע כמה חיילים יש לו ביחידה, האם יש נפקדים, עריקים, חולים, לא כשירים – כל ההכנה שלו למשימה תהיה לקויה.

בחודשים הראשונים למלחמת חרבות ברזל התגלו תקלות חמורות, שאליהן נחשפתי במפגשים רבים שהיו לי עם קצינים ביחידות השונות. אינני מתכוון לטעויות המבצעיות החמורות שבהן תטפל ועדת החקירה הממלכתית שתקום, אם וכאשר, אלא לתקלות בשליטה בכוח אדם.

במלחמת יום הכיפורים כיהנתי כקצין השלישות של חטיבה 7 בפיקודו של האלוף אביגדור (יָנוּש) בן־גל. גם אז המלחמה הפתיעה אותנו. גם אז יחידות התפרקו ונבנו מחדש בהרכבים שונים. אני זוכר את עצמי עומד לפני הטנקים שיוצאים לשדה הקרב ולא זז עד שמפקד הטנק העביר לי את השיבוץ הקרבי של כל הצוות. שמות, מספרים אישיים. שמרתי עליהם מכל משמר.

בכל שלב במלחמה הקשה ההיא ידעתי היכן נמצא כל חייל. מי שרד, מי עבר מטנק שנפגע לטנק אחר, מי נפצע ומי נהרג. לא היססתי להגיע לאזורי לחימה ולחניוני הלילה כדי לעדכן ולבדוק את הרשימות שבידי. האמנתי שזה תפקידי.

בחזרה לדף ועיפרון

תורת השליטה בכוח אדם מתפקד ונפגע בצה"ל מתבססת על המידע הנצבר בקרב הכוחות. מידע שעולה למעלה ומצייר תמונה מלאה מרמת היחידה – צוות, כיתה, מחלקה, פלוגה, גדוד וכו' – עד לרמת המטה הכללי. מידע על מיקומו המדויק של כל חייל בכל נקודת זמן; פרטיו המלאים של כל נפגע ומצבו בכל רגע נתון; סד"כ כלים ורק"ם מאוישים; פערים קריטיים להמשך הלחימה ומצב טיפול הפרט ביחידה.

בעבר התבססה השליטה בכוח אדם על אמצעים ידניים. אותו שיבוץ קרבי שמכיר כל מי ששירת ביחידה קרבית. בשנים האחרונות הוכנסו לשימוש מערכות טכנולוגיות, שאומנם תפקדו בשגרה אך למרבה הצער כשלו דווקא בשעת אמת – בשלבי המלחמה הראשונים. בצוק העיתים, קליטות רבות של חיילי מילואים נעשו בדיעבד, והיו יחידות שקליטת החיילים בהן התבצעה בדרך הישנה – שיבוץ קרבי באמצעות דפי נייר צילום.

היעדר המערכות הממוחשבות שקרסו, יחד עם חוסר באמצעי שליטה ידניים – רבים מחיילי ומקציני משאבי אנוש נשענו באופן עיוור על הטכנולוגיה וחסרו ידע בסיסי בהפעלת אמצעים כאלה – הפחיתו את היכולת לשלוט בכוח אדם מתפקד והגבירו את הצורך במציאת פתרונות ישימים בעיצומה של לחימה קשה. בתוך כך נרשמו פערים רבים, לרבות אלפי חיילים במערכות שכלל לא דוּוח עליהם למטה הכללי.
ברוב היחידות שנלחמו, קציני משאבי אנוש ניהלו את השליטה בכוח אדם מתוך שטחי הכינוס ולא תמיד היו בקשר ישיר עם היחידות.

לחלקם לא היה כלי רק"ם להתנייד בו בשטחי לחימה, ולחלקם לא היו אמצעי קשר אלחוטיים או סלולריים בתוך שטח הלחימה ואף מחוצה לו.
אין ספק שבנושא השליטה בכוח אדם, בדגש על מערך המילואים – מרמת הכלי הבודד ועד "הסדין הגדודי" – נדרש למצוא אמצעים קיימים, נגישים, שיעבדו בעת מלחמה. לפני כמה שנים הוחלט לשנות את שמו של חיל השלישות לחיל משאבי אנוש – משא"ן.

משאבי אנוש הם הבסיס לכל צבא יעיל ומתפקד, אך לצערי התקלות הרבות מרמזות על כך שלא די בשינוי השם. השינוי יהיה חייב להיות בפרטים הרבים. אני מקווה שזה אכן נעשה ממש בימים אלו.

הכותב הוא תא"ל (במיל') ורב־טפסר בדימוס