"כשסיימנו את הסעודה המפסקת, צעדנו בלבוש המסורתי התל אביבי, ג׳ינס וטי־שירט לבנה, לכיכר החטופים - והצטרפנו לאלפי אנשים בדיוק בזמן תפילת "כל נדרי". על הבמה עמדו ראשי התפילה עם ספר התורה, ובטבעת קטנה סביבם היו מצד ימין הנשים ומצד שמאל הגברים, ללא מחיצה כלל. מחוץ לטבעת הקטנה הראשונה היה קהל גדול מעורבב, נשים וגברים. דתיים, מסורתיים וחילונים. החלק המרגש היה מהלך התפילה: בסיום 'כל נדרי' שרנו כל הקהל את 'לו יהי' של נעמי שמר, וקשה היה לשמור על עיניים יבשות. אחר כך עלתה לבמה אישה דתייה, לתת דרשה על החטופים. לאחר מכן נמשכה התפילה, ואז עלתה לבמה מירב לשם גונן, אמא של רומי שחטופה בעזה. הקהל קיבל לא רק סידור, אלא גם פתקים עם שמות של חטופים ופצועים, כדי שנקדיש את התפילה לאדם ספציפי שזקוק לתפילה שלנו״.
כך מספרת בדף הפייסבוק שלה פולי ברונשטיין, ״מנקודת מבטה של חילונית תושבת העיר״. את התפילה בכיכר החטופים ביום כיפור ערך ארגון רבני צהר וישיבת ההסדר ״אורות שאול״, השוכנת בתל אביב.
אין לי ספק שאילו אנשי "ראש יהודי" היו מארגנים תפילת יום כיפור כסימן זעקה לשחרור החטופים, הציבור התל אביבי היה מכיל מחיצה מאולתרת בחלק מכיכר דיזנגוף. הארגון קיבל השנה החלטה נבונה לוותר על עריכת התפילה, על אף פסיקת בג״ץ שאפשרה לו לקיים תפילה בהפרדה במרחב הציבורי התל־אביבי - וזאת כדי להימנע מעימותים.
אלא שלו היה "ראש יהודי" מסוגל להתחבר במקום לפלג, יכול היה לקיים את התפילה. עובדה שאפשר. שליח ציבור בתפילה הוא חלק מציבור המתפללים ולא מורם ומופרד ממנו. תפילה שמדברת אל לב הציבור, מתחברת ומזמינה גם כשמדובר בתפילה אורתודוקסית בעיר חילונית. ראו סיפורה של פולי ברונשטיין. אבל בשביל זה נחוץ ראש יהודי. בלי מירכאות.
קרמבו וילדה בת 3
בשנת 2020 יצא בכיר מפלגת נעם יגאל כנען נגד פעילות ״כנפיים של קרמבו״ - פרויקט תנועת בני עקיבא, שמעודד שילוב נכים בחברה. במקום להתפעל ממראה הנוער הדתי שמוביל כיסאות גלגלים של הנכים ומשתף את הנכים בפעולות חברתיות, כנען תקף את המגמה לתמוך בחלשים ולשלב אותם בחברה. הוא כתב בבוז על רוך, חום ואמפתיה, שלדבריו מאפיינים נשים. ההתעסקות בנכים, כך כתב, פוגעת בחזקים, בגבריות ובחוסן החברה.
יגאל כנען שולב במקום השלישי ברשימת מפלגתו לכנסת. נעם, מפלגת ראש ישיבת "הר המור" צבי טאו, מייצגת את גישת ה״קווניקים״, אנשי הר המור, הקיצונים שבקיצונים, הפלג הירושלמי של הכיפות הסרוגות. כנען שולב בנעם, וזו שולבה ברשימה של בצלאל סמוטריץ'. אל תגידו ״שילוב טכני״. זה כאילו יאיר גולן היה משריין מקום ברשימה לכנסת לעופר כסיף. לחיבורים ברשימות פוליטיות יש משמעות ציבורית וערכית.
החיבור בין סמוטריץ' לאבי מעוז אינו שילוב מקרי ואינו בלוק טכני. בשנת 2010 פסק הרב אליקים לבנון כי אישה לא יכולה לשמש כחברת מזכירות היישוב: ״לא נותנים שררה לאישה. אישה תשפיע במזכירות דרך בעלה״. ב־2013 הוא פסק כי אסור לילדה בת 3 להיכנס לבריכה עם גברים בבגד ים - ״שמא הגברים יבואו לידי הרהורי עבירה״.
הרב אליקים לבנון הוא אותו אחד ששחרר לאחרונה אמירה מזעזעת: ״איבדנו אלפי אנשים במלחמה, אז יצטרפו אליהם עוד מאה אבודים - אין מנוס, לא נחריב את המדינה בגללם״. בדומה לרבנים חרד״לים מובילים נוספים, הרב לבנון נמנה עם תומכי מפלגתו של סמוטריץ'. כמותם, הוא הוביל וממשיך להוביל במגזר ובציבור שיח עוין ומנוכר כלפי החטופים.
הפאזל הושלם. רבנים ופעילי ציבור שדגלו לאורך שנים בהפרדה מגדרית מוחלטת מגן הילדים ועד 120, שקבעו וניסו לכפות בתוקפנות ובאובססיביות קוד לבוש מחמיר לאישה, שהנהיגו בקהילותיהם טיפולי המרה ללהט״ב, ושחלקם, כפי שראינו, אף דרשו שלא לשלב נכים בחברה - נותנים לחטופים ולמשפחותיהם כתף קרה מיומה הראשון של המלחמה.
זאת הסיבה לכך שב״ראש יהודי״ לא העלו בדעתם לארגן תפילת זעקה לשחרור החטופים ביום כיפור. זה ארגון שמזוהה עם הקווניקים, ודאגה ליחיד וחמלה ואמפתיה כלפי החלש לא מסתדרות עם הקו.
הקו והמכתב
בשבוע שעבר חתמו 13 רבנים, שהוגדרו בתקשורת כ״רבנים בכירים מהציונות הדתית המקורבים לסמוטריץ'״, על מכתב המתיר ״לשחרר את החטופים בכל דרך״, כולל ״בהסכם אחראי״. עם החתומים נמנה גם הרב אליקים לבנון. אל תזדרזו להסיק מסקנה מוטעית: זה לא שערב יום כיפור והסליחות גרמו לו למחשבה שנייה שעוררה בליבו חמלה והוא נסוג מעמדתו הנוקשה. תקראו את מכתב הרבנים, ותגלו שאין כאן סתירה.
הביטוי ״התקשורת החילונית״ צורם לי, במיוחד בתור אחת שצופה באופן קבוע ביאיר שרקי ובעמית סגל בערוץ 12. ועם זאת, אין חולק על כך שמרבית הפרשנים והפרשניות במה שמכונה ״התקשורת הכללית״ אינם דתיים. ועל כן, ייתכן בהחלט שלא בכוונה התקשורת הכללית חוזרת ועושה עוול למגזר הדתי־לאומי כשהיא נופלת בפח שטמן לה בעורמה סמוטריץ' - ומתבלבלת בין המפלגה למגזר, בגלל שם המפלגה.
הרבנים החרד״לים, משפיעים ככל שיהיו, אינם ״הרבנים הבכירים של הציונות הדתית״. הם לא ההנהגה הרוחנית של המגזר כולו, הם ההנהגה הרוחנית של הפלג החרד״לי שלו. לרבנים דוד סתו ויובל שרלו, שארגנו את עצרת התפילה בכיכר החטופים, לרב בני לאו, שפרסם לפני כחודש פוסט בקריאה לעסקה, יש ציבור תומכים משמעותי לא פחות, רק שלציבור הזה אין מפלגה פוליטית.
התקשורת הכללית טועה גם בפרשנות שהיא מעניקה למכתב הרבנים החרד״לים. לא מדובר בקריאה לעסקה. בעיקרון, בשביל לקבוע עמדה הלכתית בסוגיה מורכבת, רפואית, טכנולוגית או ביטחונית, הרבנים נוהגים לבקש דעת מומחה. אבל אל לכם לטעות - כשהם יתבקשו לקבוע אם עסקה, לכשתעמוד על הפרק, היא ״הסכם אחראי״, הם לא יבקשו להיוועץ באנשי הביטחון, אלא הם ישאלו את סמוטריץ'. ומבחינתו של סמוטריץ', אין עסקה שהיא הסכם אחראי. אם סמוטריץ' אומר שעסקה ״תחריב את המדינה״, הם מיישרים קו. אז למה הרבנים פרסמו את המכתב?
אחרי תפילת "כל נדרי" ולמחרת - לפני תקיעת השופר בצאת הצום - הקריאו בבית הכנסת שלנו את שמות החטופים. אז נכון, הקהילה שאני נמנית עימה אינה חרד״לית, אבל גם הציבור החרד״לי בחלקו הניכר שומר עדיין על הסולידריות ועל תחושת החמלה. הציבור ברובו פחות נוקשה ופחות קיצוני מרבניו. גם אם הם הולכים שבי אחרי המנטרה של סמוטריץ' ובן גביר, שלפיה ״כל עסקה תחריב את המדינה״, לא כולם מתחברים לאכזריות הנוקשה והגלויה לחלש ולשבוי. לא כולם בציבור הזה הם יגאל כנען והרב לבנון. יש תקווה.