פרשיית הריגול האיראנית האחרונה שנחשפה היום (ראשון), היא אולי החמורה ביותר מבחינת היקפי הפעילות של המעורבים בה והיקפי הכספים שהועברו אליהם כמו גם חומרת המשימות שביצעו מתוך ידיעה והבנה שהם פועלים נגד ביטחון המדינה. אולם אין זו הפרשיה הראשונה ולצערנו גם לא האחרונה.

במהלך השנים האחרונות חשף שב"כ לא מעט ניסיונות איראניים לגייס אזרחים ישראלים למשימות ריגול וטרור בתוך ישראל. בחלק מהמקרים מדובר בערבים ישראלים ובחלקם ביהודים. כמעט בכל המקרים מדובר על אזרחים ללא חיבור עמוק למדינה מצד אחד ובעלי תאוות בצע הרסנית מצד שני.

הוכשטיין טס ללבנון כדי לעבוד על הפסקת אש, אז נחשף שהכל תלוי בפוטין
"השיכור הזה מרגל?": שכניו של אחד המעורבים בשת"פ עם איראן המומים

שב"כ התריע בפומבי מספר רב של פעמים על ניסיונות אלו ועל הצורך להיזהר מהסתבכות בהם. חשוב לציין כי שב"כ מצליח לסכל ככל הנראה את כל הניסיונות הללו בשלב כלשהו. רובם סוכלו עוד טרם בוצעה פעילות ביטחונית שלילית בתוך ישראל וחלקם סוכלו לאחר שנחשפה פעולתם של המגוייסים בהתחילתה.

המודיעין האיראני משקיע מאמצים רבים לגייס מרגלים ושותפי טרור בתוך ישראל. תחת האסטרטגיה האיראנית של הפעלת חגורת אש כוללת מול ישראל במסגרת אסטרטגיית ההשמדה הכוללת. בשנים קודמות השקיע המודיעין האיראני את עיקר מאמציו בניסיונות לגייס ישראלים ערבים על אדמת טורקיה. כך פעלו האיראנים גל מול אזרחים ישראלים יהודים. רוב ניסיונות אלו נחשפו מייד בין אם ביוזמתם של הישראלים שקיבלו את הפניות או בעזרת יכולות הסיכות של שב"כ והמוסד.

בתקופה שבה ממעטים הישראלים להגיע לטורקיה או למדינות בהם פועל המודיעין האיראני בחופשיות יחסית, לא נותרה ברירה והאיראנים מנסים את מזלם באמצעות הרשתות החברתיות. פעילות האיראנים מתבצעת בכל הרשתות החברתיות המוכרות, תוך בניית פרופילים מזוייפים הנראים אמיתיים ותואמים את הפלטפורמה בה הם מופעלים.  הם שולחים אלפי פניות למשתמשי קצה בישראל ופורשים רשת רחבה מאוד בתקווה להצליח לדוג כמה דגים, מה שאכן מתרחש.

הקשר נוצר בדרך כלל בהתחלה למטרות היכרות וסקרנות, בהמשך הוא הופך להצעות כספיות אטרקטיביות תמורת מילוי משימות פשוטות יחסית בדמות: צילומים, העברת ציוד ממקום למקום, כתיבת גרפיטי או הפצת מידע מטעה ומסכסך. ככל שהקשר נשמר והמגוייס בישראל נענה למשימות ומקבל את כספו בהנאה וברצון, כך עולה דרגת וחומרת המשימות המוטלות על המגוייסים והם נדרשים לגייס נוספים ולהפעילם גם בתמורה לסכומי כסף גבוהים.

כאמור לא בהכרח קיים קו מחבר משותף בין המגוייסים השונים שנעצרו עד היום אולם ניתן לזהות שאלו המסכימים ומבצעים בסופו של דבר את המשימות הם או אזרחים תמימים וטפשים או כאלו המודעים היטב למעשיהם אולם בהיעדר חיבור עמוק למדינה הם בוחרים בבצע כסף תמורתו הם מוכנים למכור את ביטחון המדינה.

מבחינה סיכולית, שב"כ יודע להתמודד עם האיום ומצליח לסכלו באחוזים גבוהים ביותר עוד לפני התרחשותם של אירועים קשים. בכלל זה גם מקבלים הפרסומים הד תקשורתי חזק מאוד כדי לייצר הרתעה.

מבחינת ההרתעה יכולה ישראל להיאבק בתופעה בספר דרכים: ענישה כבדה מאוד בעוון בגידה וטרור, חילוט כספים ורכוש השייך לנאשמים והמעגלים שמסביבם ואף שלילת אזרחות במצבים חמורים מאוד וגירוש מהמדינה לאחר מאסר ארוך מאוד במקרים בהם מתאפשר הדבר.
מבחינת אזרחי המדינה נדרשת עירנות גבוהה מאוד לעובדה שהמודיעין האיראני מאתר ומגייס באמצעות הרשתות החברתיות ולהימנע מכל קשר או מגע עם גורמים שאינם מוכרים.

ליאור אקרמן הוא ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן