הפסיכולוגיה של הפצת מידע כוזב, היא עניין יותר מורכב ממה שחשבתם. המוטיבציה להפיץ מידע כוזב נובעת ממגוון רחב של סיבות, צרכים רגשיים ותועלות.
בעידן הדיגיטלי הפצת פייק ניוז גורמת ללא מעט דאגה מה שמעלה את העניין בפרופילאות של מפיצי פייק ניוז; ניתוח המניעים שעומדים מאחורי התופעה חיוני למלחמה בה.
זה לא פשוט לצייר פרופיל של אדם שממנו יתחיל פייק ניוז, יש מערך שלם של הסברים אלטרנטיביים, סיבות ותועלות לעשות דבר כזה אך שני דברים ברורים לנו - יש פה קושי בהפנמה של ערכי מוסר ומחיר כבד שאדם כזה עלול לשלם עם הגילוי.
מה הם הצרכים והמוטיבים האפשריים העומדים מאחורי הפצת סיפורים כוזבים?
צורך בקבלה חברתית – המצאת סיפור כוזב משרתת צורך של אדם לעורר בעצמו עניין מצד הסביבה, לשמר דימוי חיובי בעיני עצמו ובעיני אחרים (על אף ששקרים אינם מקור להערכה חיובית)
שקרים כהרגל – אנשים שמשקרים באופן לא מוסבר, ללא מניע ברור, צורך או סיבה כלשהי, פשוט משקרים ומתקשים להסביר את מניעיהם.
מניעים פוליטיים – השפעה על דעת הקהל, מניפולציות על קהלים מסוימים, חתירה תחת ארגונים ומוסדות שלטון, אנרכיזם. יצירת פילוג, מחלוקות, הפרד ומשול. אנשים כאלו נשכרים או מתנדבים כדי להפיץ מידע כוזב בשירות אג'נדה פוליטית.
הצורך להתפרסם ולהרוויח - לזכות בקליקים, לייקים, לייצר באז. צורך זה יכול להניע מפרסמים או בעלי חשבונות במדיה החברתית ואף משפיעני רשת כדי לייצר הרבה תנועה ועניין סביב המוצר או פרופיל המשתמש שלהם. יש פה ניצול ציני של נטיות הקהל להתרגש ולגלות עניין בסיפורים שלא היו ולא נבראו.
הנטייה לשקר באופן קבוע, מה שנקרא שקרנות כפייתית, היא הרגל שיצא מכלל שליטה, אדם כזה מתפתה לספק לשומעיו את הגרסה שהם הכי משתוקקים לשמוע מתוך דחף בלתי נשלט.
לשקר הזה אין רגליים אבל הוא מתיישב על מצוקות רגשיות וסבל – גם לסביבה אבל לעיתים קרובות גם לאדם עצמו.
אנשים הדוברים אמת אינם נדרשים לנהל מעקב אחרי דברים שסיפרו, גרסתם אחידה והם צמודים לאמת – לעומתם השקרן צריך לנהל מעקב מפורט על פרטי מידע שסיפר ולהקפיד ככל שעולה בידו על עקביות, עד לרגע שבו הוא נחשף.
ההרגל לשקר נוצר בילדות, ילדים עוברים באופן טבעי דרך שלב התפתחותי שבו הם מגלים בסקרנות מרובה שהם יכולים להיות לא כנים לגבי כל מיני דברים ולצאת מזה בשלום. ילדים מופתעים לגלות בשלב הזה שאי אפשר לקרוא את מחשבותיהם וקיימת האפשרות להסתיר אמת, ולספר סיפורים.
עם הפנמה של ערכי מוסר, ילדים לומדים להימנע משקר ולהבין שיש השלכות קשות לשקרים להם עצמם ולא פחות גם לסביבתם.
יש אנשים שמתקשים להבשיל מבחינה מוסרית, יש שסבלו במצבים מורכבים או טראומטיים בילדות והשקר היווה להם מפלט ממצוקה. הסיבות האפשריות שניתן למנות להיווצרות התופעה הזו הן: תחושת ערך עצמי נמוכה ביותר, פחד מדחייה, רדיפת תשומת לב ומצבים נוירולוגים ואישיותיים הקשורים להפרעות שונות.
לא מדובר ברוע אלא בהפרעה קשה הפוגעת בכל תחומי החיים, מקשה מאד על שימור מערכות יחסים תקינות בכל המישורים - המשפחתי, האינטימי והמקצועי. גובה מחיר כבד מהסובל ממנה ומייצרת כעס ודחייה, הסביבה אינה מקבלת את התופעה בהבנה ופונה עורף לאדם הסובל.
כמו בכל מצב הגורם סבל, מומלץ לפנות לטיפול מקצועי – בעיקר על מנת להקל על המצוקה המוסתרת מאחורי הנטייה לשקר, חיזוק תחושת ערך העצמי והתמודדות עם פחד מדחייה. אתם מזהים בעצמכם את אחת או יותר מהתופעות שצוינו פה? חשים שאתם חלק משרשור הודעות ברשת או יוצרים פייק בעצמכם? זה הזמן להשים לזה סוף. צרו קשר, אנחנו כאן www.otsmot-psy.co.il
שגיא ברסלב היא עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית, מתמחה בטיפול בפוסט טראומה ובהתמכרויות, ומנהלת ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה אינטגרטיבית"
