"אחרי החגים" הפך לביטוי של חזרה לשגרה מתוך כוונה ורצון להתחדשות, אך זהו גם ביטוי לדחיית העשייה הנדרשת. האומנם אחרי החגים יתחדש הכל, כמו בשירה של נעמי שמר?
ההתחדשות היא הזדמנות הניצבת בפני ההנהגה להוביל שינוי. אין כוונתי לשינוי עליו עובדת הממשלה במרץ, להעברת חוק גיוס/השתמטות לחרדים, אלא לשינוי בתפקוד המשרדים החברתיים שנדמה שטרם התאוששו מהלם המלחמה. היא יכולה לעשות זאת באמצעות צמצום משרדי ממשלה מיותרים, ואולי סוף־סוף באמצעות העמדת אנשי מקצוע מהמעלה הראשונה בראשי המשרדים – נטולי פניות, רגישים ומוערכים, ובעיקר מקצועיים.
כאלה שעבורם "יהלומים" הם ילדים בסיכון ואוכלוסיות חלשות, ולא קבלני קולות. כאלה שעבורם "הגיל הרך" הוא ילדים מגיל לידה עד שלוש, המייחלים לשדרוג ההשקעה בהם ולא להסדרי סבסוד מגזרי. כאלה שעבורם לימודי ליבה הם חובת המדינה על מנת להוביל להצלחות בחינוך לערכים ולהישגים מדעיים, ולא הסדרים כספיים־קואליציוניים. אלה שרים ושרות שיראו את "היום שאחרי" לא רק בהיבטים ביטחוני ומדיני, אלא בתחום השירותים החברתיים.
המערכות שצריכות לעסוק באוכלוסיות חלשות, בילדים נושרים, בטיפול מעמיק בפגועי הנפש והגוף, בשיקום משפחות עקורות, נמצאות על סף קריסה. והמשרדים האחראיים לשירותים אלו משייטים להם בכוח האינרציה אל עברי תהום. מזל שעמותות אזרחיות וגופי המגזר השלישי לוקחים אחריות חברתית.
המציאות זועקת חרפה, הסטטיסטיקה עגומה, ההשוואה למדינות OECD מעליבה. פנימיות נוער מתקשות לתפקד, מעונות לגיל הרך נסגרים, אין מימון לפעילויות נדרשות, וחמור מכך, טיפולים פסיכולוגיים הכרחיים נדחים, יש קושי רב בהרחקת ילדים ממאורות סמים וקושי לטפל בצעירים ובמבוגרים המתמכרים לתרופות ולאלכוהול.
הם זקוקים לאנשי צוות, למדריכים, לפסיכולוגים, למטפלות, לעובדים סוציאליים. הם זקוקים ליד מקצועית חמה ותומכת. מגיע להם שהמדינה לא תפנה להם עורף, אלא תטה לעברם כתף. שתשקיע בהם, בלימודיהם, בקידומם ובבריאותם הנפשית והפיזית, כדי שיגדלו כאזרחים נורמטיביים ושווי זכויות.
ראש הממשלה לכוד בסבך אינטרסים, הבטחות ולחצים. המציאות הפוליטית מגבילה אותו, השותפות הקואליציוניות מתנפלות על כל מינוי למען מקורבים. אני מודעת לכך שאואשם בנאיביות, אך חשוב לומר פעם אחר פעם, בקול גדול, מלא נאיביות אך מלא גם בתקווה: צעד אמיץ של ראש הממשלה יכול למקם אותו ביציע החברתי המרכזי. לדעתי, מבחינת נתניהו, תיקון חברתי הוא עדיין צעד קל יותר מקבלת החלטות מדיניות מאתגרות בממשלה הזו.
בחודשים ספורים, במאמץ אמיתי מתמשך, עם חבל ארוך ועם תקציב אחראי וסביר, יכולים שרים מקצועיים, בקיאים ומנוסים לנווט את הספינה לתחילת חוף מבטחים. ניהול מקצועי יחולל פה פלאים. הלוואי שיימצאו לנו מנהיגים חברתיים בעלי חזון, מעוררי השראה ואמיצי פעולה.
הכותבת היא יו"ר "אמונה" לשעבר, תנועת האישה הדתית־לאומית