התמכרויות של בני נוער אינן תופעה חדשה, אך היא התעצמה בתקופת הקורונה, ומאז 7 באוקטובר נרשמה עלייה נוספת בשימוש בסמים ובאלכוהול. עצימת העיניים של משרדי הממשלה, לעתים גם של מערכת החינוך וההורים, רק מחריפה את המצב.
כחבר בוועדה למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול אני חשוף לנתונים המדאיגים שמגיעים ממשרד הבריאות וממשטרת ישראל. בשנת 2017, השר גלעד ארדן ביטל את הרשות למניעת התמכרויות שפעלה בהצלחה במניעה, בהסברה, בטיפול ובגמילה, והצליחה בשיתוף פעולה עם משרדים שונים, ללא בירוקרטיה, ועם תקציב משמעותי.
זאת בניגוד למצב כיום, שבו הגוף המטפל במאבק בסמים ובאלכוהול הוא מחלקה קטנה בתוך המשרד לביטחון לאומי, ללא יכולת אמיתית לפעול. לפני שלושה חודשים הנחתי הצעת חוק להקמת הרשות מחדש, אך ועדת השרים לחקיקה לא העבירה את החוק. אני מתכוון להגיש את הצעת החוק שוב.
התמכרות היא מצב של תלות נפשית ופיזית בחומרים ממכרים, כמו סמים או אלכוהול, או בהתנהגות כמו הימורים. ההתמכרות גורמת לנזקים לאדם, למשפחתו ולסביבתו. על פי משרד הבריאות, בקרב בני נוער שאושפזו בשנת 2019 בשל חומרים ממכרים נרשמו 970 מקרי אלכוהול, 942 מקרי קנאביס, 874 מקרי הרואין ואופיאטים, ו־384 מקרים של “סמי פיצוציות”. מאז 2019 הנתונים עלו בכ־50%, והמצב היום קשה יותר באופן דרמטי.
גם צריכת האלכוהול בקרב בני הנוער עלתה משמעותית. מעל 50% מבני הנוער בכיתות י”א־”ב צורכים אלכוהול – נתון מהגבוהים בעולם. בגילי 11־13, 10.6% מהנערים צרכו אלכוהול. הסיכונים בצריכת אלכוהול כוללים תאונות דרכים, אלימות, חוסר שליטה ונזקים בריאותיים משמעותיים.
תופעה מסוכנת נוספת היא “גז הקצפות” – מדובר בתופעה עולמית הגדלה משמעותית בישראל. באופן אבסורדי, החומר חוקי כיום בישראל, בהיותו חומר המשמש לתעשיית המזון. במועדונים ובמסיבות, בלוני השאיפה האלה הם תופעה פופולרית ומסוכנת מאוד. שאיפת גז הקצפות עלולה לגרום לפגיעה בהכרה, לאיבוד קואורדינציה ואף לנזק מוחי בלתי הפיך.
ברוב המקרים, ההורים אינם מודעים לשימוש ילדיהם באלכוהול ובסמים. לעתים הם לא רוצים להתמודד עם הנושא ואף מזלזלים בהשלכות השימוש. ההורים והסביבה הקרובה חייבים לעקוב אחר תופעות והתנהגות לא שגרתיות. חייבים להיות ערים לסימני אזהרה כמו שינויים חברתיים והתנהגותיים. קשר רציף עם צוות בית הספר חשוב מאוד.
על פי כל הנתונים, ילדים שנמצאים במסגרות פנאי אחר הצהריים, כתנועות נוער, אגודות ספורט, חוגי מוזיקה ועוד, מפתחים שגרת חיים בריאה וכלים טובים יותר להתמודדות עם לחץ, תסכול, שעמום וחרדה. ילדים ובני נוער במסגרות אלה מגיעים פחות, ובאופן משמעותי, לסמים ולאלכוהול. הפתרונות, אם כך, נמצאים בידיים שלנו.
הכותב הוא חבר כנסת ממפלגת יש עתיד, חבר הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול