"באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ" [משלי י"א, י"ד] – זוהי סיסמתו של "המוסד" כיום (בעבר: "בתחבולות תעשה לך מלחמה"). האם אחרי ה-7 באוקטובר ניתן לומר שגם "המוסד" המפואר נפל בפח האיראני. ההונאה שאיראן נקטה כלפי ישראל ("החמאס מורתע"), הייתה חלק מהתוכנית הכוללת לתקיפת ישראל והיא הייתה מוצלחת מאוד מבחינתם. היא גם חשפה את העובדה שישראל התעלמה מהמרכיב האסטרטגי הזה, ההונאה – הן בצד ההגנתי וכנראה שגם בצד ההתקפי.

 לצבא ארה"ב יש "מדריך הונאות" וישראלים עשויים להיות מופתעים מאוד לגלות אותו ב...אינטרנט. בצה"ל, אם יש מדריך כזה, הוא ככל הנראה "סודי ביותר". הסיבה שהוא מפורסם באתר בארה"ב היא שמידע כזה שהופך לנחלת הכלל,  עד לדרגים הלוחמים בשטח, מחסן אותו מפני ההונאה. באותו אתר מקרי הבוחן להונאות הם המקרה הבריטי של הפלישה לנורמנדי וההונאה של צבאות ערב במלחמת יום הכיפורים. בעדכון הבא של המדריך הזה כנראה שההונאה של החמאס לפני הטבח של ה-7 באוקטובר תעפיל על הדוגמאות הקודמות. 

אל תשאירו את הילדים שלכם מאחור? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה ללימודי אנגלית בשיטת AI

 חשוב להבין שאין חידוש בהונאה לדורותיה, כמו שאין חידוש בלוחמה הפסיכולוגית. הן מבוססות על עקרונות חשיבה אנושית, אוניברסלית ובסיסית מאוד. החידושים מדור לדור ומעידן לעידן בשני התחומים הללו הם בכלי העברת המסרים העומדים לרשות מפעיל ההונאה.

 דוגמה טובה לכך הוא המקרה של מיינרצהאגן הבריטי במלחמת עזה ב-1917. קצין מודיעין בריטי יצא לסיור ונתגלה על ידי המשמר הטורקי. בבריחתו נפל תיקו האישי שבו נמצאו סנדוויצ'ים עטופים בנייר, המשמש בסיס לסימון מפות. קציני המודיעין הטורקיים הסיקו שאלו מפות התקיפה של הבריטים. אלא שכל המבצע הזה היה מבצע הונאה מתוכנן שנועד לשתול קונספציה מוטעית בצבא הטורקי. כאמור, מדובר במניפולציה שאנחנו יודעים להפעיל ביום יום – במכירות וביחסים בין אישיים ומי שמודע לעניין יודע להפעיל אותה גם במלחמה נגד האויב, כי "בתחבולות תעשה לך מלחמה". 

עלי חמינאי (צילום: West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)
עלי חמינאי (צילום: West Asia News Agency)/Handout via REUTERS)

 אבל ההונאה שהובילה ל-7 באוקטובר היא כנראה הדוגמה הטובה בעולם כעת. בהערכה זהירה, איראן הצליחה להונות עשרות אלפי אנשים,  במה שהתקבע כמושג "החמאס מורתע". כיצד בוצע הקמפיין בהצלחה כה פנומנלית?  מדובר בתרגיל הנעה של "חשיבה קבוצתית" – מושג שמקורו בניתוח חשיבה אסטרטגית במלחמה הקרה, ב"פרשת מפרץ החזירים". המטרה בהשפעה על "חשיבה קבוצתית" היא להציג תזה ובהדרגה להניע ספירלה גדלה והולכת של "הוכחות" תומכות, שלכאורה אינן נראות קשורות. לצורך כך יש להזין את התקשורת, האקדמיה וארגוני המודיעין בפרטים המעידים על התבטאויות בחמאס ובאיראן על כך שהתנועה עוסקת יותר ויותר בפוליטיקה מאשר בצבא.  

יחד עם זאת יש לזלזל בנועם בכל חשיבה אחרת. מאוחר יותר, לדכא בתקיפות כל ניסיונות כפירה בחשיבה הזו. זה יכול להתבצע בקלות יחסית בעולם מרושת גלובלית שבו אנו חיים, שבו קל להעביר ביקורת, ללגלג, לבייש ולפגוע ביוקרה של מי שאינו מקבל את הדעה. ברגע הגעה ל"אמת" אופנתית, כל ערעור עליה הוא מכשול. גורם לאובדן יוקרה, לאובדן הכנסה וכדומה. את התהליך הזה צריך לנהל. באיטיות, בסבלנות  ובעזרת משאבים רבים. תהליך הונאה זה הוא גם חלק מתהליך ההונאה האיראני להשגת נשק גרעיני ולכן הוא הושג בקלות יחסית.

הכותב הוא עמית מחקר ב"מרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל ICSG", חוקר לוחמת מידע, הכוללת לוחמה פסיכולוגית והונאות, שבימים אלה ספרו "פוסט לוחמה פסיכולוגית" יוצא לאור בהוצאת משרד הביטחון.