האירועים האנטישמיים האלימים באמסטרדם נגד אוהדי מכבי תל אביב לא קרו כרעם ביום בהיר. מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל, ניכרת עלייה חדה בהיקף הביטויים האנטישמיים והתקריות האלימות. מדובר באיום מוחשי לביטחון הפיזי של יהודים ברחבי העולם ואתגר גובר לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
מדוח שפרסם ארגון CIDI, המנטר ופועל נגד אנטישמיות בהולנד, עולה כי בשנת 2023 התרחשו במדינה 379 תקריות אנטישמיות לעומת 155 בלבד בשנת 2022 ו־183 בשנת 2021.
הולנד ממש אינה ייחודית, אלא מהווה את הפרט שמעיד על הכלל. הדוח השנתי שפרסם משרד התפוצות (בשיתוף הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית) על מצב האנטישמיות בעולם ב-2023, הצביע כי מאז 7 באוקטובר חלה קפיצה משמעותית בביטויים ובתקריות האנטישמיים גם במדינות מרכזיות נוספות באירופה, ובראשן בריטניה, גרמניה וצרפת, זאת כמובן לצד האירועים בקמפוסים בארה"ב.
אחד הגורמים המרכזיים לעלייה החדה בתופעה מסוכנת זו הוא החיבור בין אידיאולוגיות שמאל קיצוניות לתפיסות העולם של האחים המוסלמים. לכך יש להוסיף את הפעילות של ארגוני חברה אזרחית ופעילים במערב, שחלקם בעלי קשרים לארגוני טרור כמו החמאס והחזית העממית, לקידום והנחלת תפיסות העולם הקיצוניות נגד ישראל.
בשנים האחרונות ניכר אומנם כי התגברות האנטישמיות הובילה ממשלים בארה"ב ובאירופה לנקוט צעדים לניטור ולהתמודדות עם האיום. אולם אין ספק שנדרשת קפיצת מדרגה בטיפול מצידן, נוכח ההבנה שללא טיפול ראוי האנטישמיות עלולה להתגבר עוד יותר. מדובר בראש ובראשונה באיום מוחשי על הביטחון של יהודים, אך גם באיום גובר על הסדר הציבורי באותן מדינות.
הפרעות בהולנד צריכות לשמש קריאת השכמה לממשלת ישראל. במישור המעשי, הן מעוררות לא מעט תהיות כיצד הדבר קרה, כי אף שגורמים שונים בארץ סיפקו התרעות, אוהדי מכבי הופתעו וגורמי הביטחון בהולנד לא פעלו כמצופה מהם.
לכן, נדרשת הקמת ועדת בדיקה כדי שזו תגבש מסקנות מהירות לטיוב ההתמודדות. זאת, בין השאר נוכח החשש כי האירועים בהולנד עלולים לשמש השראה ולעודד קבוצות קיצוניות נוספות באירופה לבצע מעשים דומים.
במימד המדיני, ממשלת ישראל צריכה לנצל את הודעות הגינוי הנרחבות של מנהיגים באירופה ולפעול כדי שאלו יתורגמו לפעילות ממשית, הן בכל הקשור להגברת האבטחה נגד מוסדות יהודיים והן בנקיטת יד קשה נגד גורמים המעורבים בעידוד אנטישמיות.
ברמה המערכתית, ונוכח האפשרות שהאיום עלול להתעצם עוד יותר, נראה שנדרש שיפור המענה הכולל של מדינת ישראל. מעשית, יש לקדם הקמת גוף ממשלתי מתכלל, במקום הפיזור הקיים כיום בין משרדי הממשלה והגופים המטפלים באיום.
גוף זה צריך להיות בעל סמכויות, משאבים ויכולות ביצוע נרחבות, שיאפשרו לו לרכז ולהוביל ביעילות את ההתמודדות הרב-מערכתית והרב-זירתית נגד האנטישמיות הגואה. במיוחד בכל הקשור למאמצי ההסברה, בדגש על הרשתות החברתיות ולפעילות הנדרשת בתחומי החינוך והאכיפה.