לבניית המפעל הציוני בארץ ישראל תרמו רבים, חלקם מוכרים מאוד באתוס הישראלי, ואחרים תרמו את חלקם בהצנע, הרחק מעיני הציבור הישראלי. בין מצניעי הלכת שתרומתם לא נפלה משל אחרים, היו בני הזוג מרים ואהרון גוטווירט, אשר שרדו את תקופת השואה, נעו ברחבי העולם עד אשר התמקמו בבלגיה, והתגייסו לחזון הציוני בתחילת שנות ה־70 של המאה הקודמת.
אהרון גוטווירט היה איש עסקים ממולח, שהחליט לגייס את כל הונו, קשריו וכישוריו למען הצלחת המפעל הציוני. גישתם של בני הזוג גוטווירט לעניין הייתה מהפכנית לתקופתה, ורק עשורים לאחר מכן החלו גישות דומות להיות מיושמות ברחבי העולם. על פי גישתם - עסקים ותרומה לקהילה חייבים להיות משולבים זה בזה, בדיוק כשם שלא ניתן להפריד בין החברה לכלכלה. בסופו של דבר עסק צומח בעזרת החברה ועליו להחזיר לה. בני משפחה יכולים ליהנות מפירות העסק במידה שיסייעו להם להתקיים בכבוד, אבל עיקר הערך שייווצר (בתקווה) בעשייה, יופנה למען פילנתרופיה ועשייה חברתית. כיום, ניתן לראות ברחבי העולם דוגמאות רבות של עשייה פילנתרופית שמקורה באותה גישה, כמו למשל ה־Giving Pledge שעליה חתמו עשירי העולם ועוד יוזמות שונות המבוססות על אלטרואיזם עסקי.
את תפיסת עולמם הייחודית יישמו בני הזוג גוטווירט ראשית על ידי הבאת הידע והקשרים שלהם לישראל והקמת חברת החזקות עסקיות שנקראה אלייד ונשענה במקורה על שני אדנים איתנים - זיכיון לייבוא רכבי פולקסוואגן לישראל, והקמת חברת יזמות ובנייה בעלת קרקעות וידע קבלני.
כבר באותה עת ניסחו בני הזוג את צוואתם שלפיה כל עסקיהם יועברו למבנה של נאמנות אשר מחד, ימשיך לפתח את המשק הישראלי, ומאידך, יישם הלכה למעשה את תפיסת הנתינה לקהילה.
בעשורים הראשונים לחייה הייתה קבוצת אלייד קטנה יחסית, מבחינה עסקית, אולם, הבסיס הייחודי שעליו נשענה הוביל ל־DNA ייחודי, ומשך מנהלים טובים שפיתחו את החברה, לצד צמיחת הכלכלה המקומית, ובכך הוגדלו משמעותית מעגלי ההשפעה שלה בכלכלה ובחברה.
במקביל, כבר בשנות ה־70 החלו בני הזוג גוטווירט את הצעדים הראשונים בבניית התשתית לעשייה החברתית שנמשכת עד היום. הצעד הראשון, בשנת 1972, כלל הקמת פארק תעשיות מדע בטכניון שבחיפה. הקמת הפארק שיקפה חזון של חיבור מסדרונות האקדמיה לתעשייה המתפתחת. חזון המשפחה שהיה פורץ דרך לאותה תקופה, זכה לברכתה החמה של ממשלת ישראל. הפארק, אגב, פועל בהצלחה רבה גם כיום, ומשמש בית למיזמים רבים. שכר הדירה המתקבל מהפארק משמש לחלוקת מלגות מחקר.
הצעד השני שנקטו בני הזוג בצד החברתי של עשייתם היה הקמת קרן מרים ואהרון גוטווירט לפני כיובל שנים, וביסוסה כזרוע הפילנתרופית של קבוצת אלייד. הקרן עוסקת בסיוע ועידוד פעילות ציבורית לטובת החברה והקהילה בישראל בתחומי מדע, תרבות, חינוך, רווחה, אמנות, בריאות וכדומה. בין שלל פעולותיה תרמה הקרן, ברבות השנים, למעלה מ־15 אלף מלגות לסטודנטים ברחבי הארץ. בנוסף לפעילות קרן גוטווירט התגייסה קבוצת אלייד למספר רב של יוזמות חברתיות בעידוד ותמיכה של נאמניה.
בני הזוג גוטווירט היו חשוכי ילדים. יחד עם זאת הייתה להם משפחה ענפה שבניה ובנותיה חיים במקומות שונים על פני הגלובוס. במעלה הדרך התגייסה משפחת גוטווירט הרחבה גם היא לעשייה שבה החלו בני הזוג. מאז הקמת הקרן מגיעים מדי שנה עשרות בני משפחת גוטווירט מרחבי העולם לביקור בן שבוע בישראל, המסתיים מסורתית בטקס חגיגי רב־משתתפים בטכניון.
בשנת 1977, שלוש שנים לפני פטירתו של אהרון גוטווירט, הוקמה, כאמור, נאמנות גוטווירט (A.G. TRUST) על מנת שתרכז ותיישם את תפיסת עולמם של בני הזוג – השקעה בפיתוח המשק בישראל, לצד המשך העשייה החברתית. לאחר מותו של אהרון גוטווירט ב־1980 החלה הנאמנות לפעול באמצעות חמישה נאמנים והנהלה פעילה. החזון והערכים שעל פיהם נוסדה הקבוצה מוצאים את ביטוים בליבת העשייה העסקית. הקבוצה פועלת בחשיבה לטווח ארוך ומנסה לנטרל גורמים שבאופיים מובילים לחשיבה כלכלית קצרת טווח.
ההשקעות שאותן מבצעת הקבוצה מוחזקות לתקופה ארוכה מאוד, כמעט ללא מימושים; ההשקעות מבוצעות ומנוהלות מתוך שמרנות וניהול סיכונים; הפעילות העסקית מתבצעת תוך שמירה על רמת מינוף נמוכה ביותר; מדיניות הדיווח הכספי שמרנית וכוללת הימנעות מתכנונים חשבונאיים לרבות שערוכים; הקבוצה מנסה לשמור על יציבות ניהולית. רוב המנהלים הבכירים נשארים בקבוצה לתקופות ארוכות. כך למשל, במשך חמישה עשורים עמדו בראש הקבוצה רק שני יושבי ראש.
התרבות הארגונית הייחודית של הקבוצה מהווה את מקור כוחה. אלייד שמה את למעלה מ־4,000 העובדות והעובדים שלה במרכז, ומטפחת מערכת יחסים מאחדת, שמהווה מקור גאווה למנהלי החברה. מזה חמישה עשורים פועלת קבוצת אלייד באותה רוח שבה נוסדה. יושב הראש הראשון היה חיים רובין (כיהן בשנים 1977־2005), ממקימי קיבוץ שדות ים, שהיה יד ימינו של המייסד, וחלק את אותם ערכים ומטרות. הקבוצה חווה בעשורים האחרונים הצלחה עסקית וצמיחה מואצת. ניתן לומר שהתשתית והחשיבה הייחודית הוכיחו עצמן. 50 שנים מאז החלה לפעול כקבוצה קטנה, אלייד היא היום חברת השקעות מהמבוססות במשק, המנהלת מספר רב של חברות פעילות, במסגרת מספר תחומי פעילות: נדל”ן, רכב, לוגיסטיקה, תשתיות, טכנולוגיה ותחומים רבים נוספים.
בזכות צמיחה זו אנו יכולים לייצר יותר מקומות עבודה, להביא למשק שירותים ומוצרים מתקדמים, לסייע בבניית תשתיות העתיד של המדינה, לקדם חדשנות ובעיקר – להעמיד יותר משאבים לפעילות הפילנתרופית שלנו.אולם כל הנעשה עד היום אינו מספיק. ההבנה של כל העוסקים במלאכה היא שקבוצת אלייד עברה תהליך של התבססות חזקה במשק, הרבה מעבר לציפיות, וכעת עלינו לתת יותר למדינת ישראל ואזרחיה. בהתאם לכוונת המייסדים, לנוכח צורכי המשק והחברה בישראל והרצון העז להשפיע על פיתוח המדינה, החליטו נאמני ומנהלי הקבוצה ליזום ולקדם פרויקטים לאומיים גדולים, כאלה שהמדינה משוועת להם.
הפרויקט הראשון בהקשר הזה הוא הקמת בית הספר לרפואה במכון ויצמן, במטרה לשנות את פני הרפואה בישראל, ולהשתמש בתשתית המחקרית ובמאגר הנתונים של המכון כדי לשנות את עולם הרפואה בישראל ובעולם כולו.
ברקע ההצעה להקמת בית הספר לרפואה במכון ויצמן עמדו מספר מרכיבים. ראשית, מערכת הבריאות בישראל הנמצאת בפני משבר עמוק שהואץ בשנה האחרונה. ישנו פיגור רב בהכשרת רופאים חדשים כאשר מעל לחצי מהם הוכשרו בחו”ל, בעלויות גבוהות למשק ובאיכות נמוכה יחסית. במקביל התגברה התופעה של רופאים מומחים ואיכותיים שעוזבים לארצות אחרות. רמת הרפואה בישראל נחשבת עדיין מהטובות בעולם, וכמובן חובה לעשות כל מאמץ לשמרה ככזאת.
שנית, בבחינת המערכת הקיימת להכשרת רופאים (בתי ספר לרפואה), נראה שמכון ויצמן היה היחיד מבין מוסדות ההשכלה המובילים בארץ אשר לא היה פעיל ישירות בתחום הרפואי. בהיותו אחד מעשרת מכוני המחקר המובילים בעולם, אנו רואים הישג אדיר, בהקמת בית ספר לרפואה דווקא במכון ויצמן, על בסיס איכות ותחומי המחקר הקיימים בלאו הכי במכון, כמו ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מדעי המחשב ועוד. מכון ויצמן חרת על דגלו, מאז היווסדו, את החזון הציוני והתרומה למשק הישראלי ובית ספר לרפואה הוא בהחלט הדרך הראויה להמשיך בחזון זה.
שלישית, הקמה והפעלת בית הספר לרפואה והחיבור לתחומים אחרים, תוך שילוב מאגרי המידע הרבים שלמכון ישנה גישה אליהם, מהווים להערכתנו נקודת מפנה בפיתוח תחום הבריאות בישראל ואף בעולם.
במבט לעתיד, אני מקווה שהתהליך של שילוב גופים עסקיים בפיתוח המשק ובפתרון סוגיות חברתיות בוערות, ילך ויתחזק. ככל שהדברים נוגעים לקבוצת אלייד, יוזמה זו משתלבת ברוח ובתרבות הקבוצה בכל מה שקשור לחברה ועובדיה. אנו מלאי אמונה שיוזמה זו תגשים את עצמה ותענה על הציפיות של המשק בישראל. דווקא בימים כל כך קשים למדינת ישראל, אנו נחושים וחדורי אמונה שנוביל בעתיד יוזמות לאומיות נוספות לחיזוק ופיתוח המשק הישראלי והחברה הישראלית, ברוח יוצרי הנאמנות וקבוצת אלייד.
המאמר מתפרסם בשיתוף עם קבוצת אלייד