בשבוע שעבר גזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע את דינם של שמונת הנאשמים בפרשת האונס במלון באילת. למי ששכח, מדובר באונס קבוצתי שהסעיר את המדינה ושהוביל אותנו, ב"בונות אלטרנטיבה" שייסדתי זמן קצר לפני כן, לצאת לפעילות המחאה הראשונה שלנו. המאבק התחיל מתוך תחושת חובה לשים סוף לתרבות האונס – תרבות שמזניחה, שותקת ולעיתים אף מעודדת אלימות מינית.

האונס באילת, שבעקבותיו יצאו אלפי נשים וגברים לרחובות, סימן את קו השבר. המחאה לא הייתה רק על מה שקורה לנשים, אלא גם בשל המודעות לכך שהגיע הזמן לעצור את זה – או שהמשק כולו ייעצר.

מאז חלפו יותר מארבע שנים, ואנחנו מוצאות את עצמנו עם פרשה נוספת, חקירת אונס קבוצתי של נערה בת 14, שוב באילת. שני צעירים נעצרו, אחד מהם בן 17, ולפי הודעת המשטרה עצורים נוספים בדרך. פשע מסוג זה הוא תוצאה בין היתר של מערכת חינוך כושלת ושל תרבות שמנרמלת אלימות מינית. לא ייתכן שבאילת, עיר הנופש המרכזית בישראל, ארבע שנים לאחר האונס הקבוצתי המזעזע במלון הים האדום, עדיין אין פתרון שייצר מוגנות לנערות, הן בבתי המלון והן בדירות הנופש.

מורן זר קצנשטיין בהרצליה (צילום: זאב ינאי)
מורן זר קצנשטיין בהרצליה (צילום: זאב ינאי)

כמה חודשים אחרי פרשת האונס הקבוצתי נפתח חדר אקוטי ראשון בבית החולים באילת במטרה לספק מענה ראשוני לנפגעות אלימות מינית ולהבטיח ראיות פורנזיות למשפט. אבל זה לא יכול להסתכם בכך. חייבים להפסיק את ההתעלמות מהמציאות ולפעול להבטחת ביטחון מלא לכל מי שנמצאת בעיר. והפתרון, כמו הבעיה, אינו ברמה המקומית בלבד.

אנחנו לא נשקוט עד שנשיב את זכויותינו. לא נוותר על מקום שבו נשים, נערות וילדות, יחושו שהן אינן הפקר. עד כה, לא נראה שבבתי המשפט מבינים את חומרת הבעיה. השופטים אומנם הרשיעו, והוקיעו בסגנון חריף, אך הענישה נותרה מקילה. עם גזר הדין שניתן בשבוע שעבר מתעוררת תקווה שתהיה התאמה טובה יותר בין המילים של השופטים למעשיהם. בית המשפט אף הדגיש במקרה זה כי מדובר במסר ברור של אפס סובלנות למעשים מיניים כה פוגעניים, גם אם הם מבוצעים על ידי מי שמכונים ״קטינים נורמטיביים״.

המסר הזה הוא צעד חשוב. הוא מביא בחשבון גם את הנזק הישיר שנגרם לקורבן, ורואה את הנאנסת. הנשים שמפחדות לדווח, שמפחדות להיות חשופות להליך המשפטי הקשה, צריכות לדעת שמי שמבצע את העבירה הזו – הוא האשם המלא. הבעיה הגדולה ביותר היא שכל עוד קיימות תפיסות מפלות וקיימים מוסדות שמנציחים את האלימות, נשים לא יחושו בטוחות. השאיפה לשוויון אמיתי תלויה בהבנה הזאת, והמסע עוד רחוק מסיום.

אני רוצה להבטיח לאותה נערה שהותקפה, שהבושה שייכת למפלצות שעשו לה את זה, ולא לה. אנחנו איתך, תמיד. 

הכותבת היא מייסדת "בונות אלטרנטיבה"