לפני 29 שנים נרצח ראש ממשלה בישראל. מסקר שערכנו עלה כי שליש מבני הנוער בארץ לא מכירים את שם הרוצח המתועב, ושהחברה הישראלית לא מחזיקה בסיפור משותף אודות האירועים הקשים שהובילו לאותו אסון.
מתוך השבר העמוק שנוצר ב-04.11.95, ומאז שהעצרות המרכזיות לציון הרצח חדלו מלהתקיים לפני תעש שנים (לאחרונה גם כיכר רבין עצמה הפכה לאתר בנייה לרכבת הקלה) - החלטנו לייסד את האספה הישראלית.
האסיפה היא ניסיון יוצא דופן לפעול יחד כקואליציה חינוכית וחברתית של תנועות הנוער, שמפגישה בין חילונים, דתיים ומסורתיים, יהודים, ערבים ודרוזים, מהעיר, מהמושב ומהכפר.
מדי שנה ביום הזיכרון לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל, מתכנס ההרכב המגוון והמיוחד הזה של בני נוער, צעירים ומבוגרים, לשיח אקטואלי ונוקב על אתגרי הדמוקרטיה.
כשהחברה הישראלית גועשת, הפוליטיקה מקטבת וחוסר האמון מכרסם - גם הסיפור המשותף שלנו כעם וכמדינה יהודית-דמוקרטית הולך ומתפרק. במצב כזה עצם האפשרות להיפגש ולשוחח עם מי שחושב אחרת מאתנו מועמדת בספק.
היכולת להמשיך ולחנך את הנוער לכך שמי שחושב אחרת ממך, הוא לא האויב שלך - הופכת למשימה קשה יותר משנה לשנה, ואליה מתווספת ביקורת ציבורית מכיוונים שונים על עצם הנכונות שלנו להיפגש עם אנשים ממחנה אחר משלנו.
אני מאמין שדמוקרטיה בנויה על חיבורים בין קבוצות שבוחרות לשתף פעולה סביב מכנה משותף, מתוך דיאלוג אמיתי וויכוח פורה. לצערי דור המבוגרים, שהתבגר בצל רצח ראש הממשלה וחווה את הקיטוב הקיצוני בין חלקי החברה, שוגה בתכלית באמונה שדמוקרטיה בנויה בעיקרה מתעמולה ומציפוף שורות מחנאי.
לשותפינו הרבים שמבקרים את בחירתנו לקיים אספה ישראלית השנה, אני מבקש מכם - אל תצפו גם מאתנו ליפול לייאוש, תצטרפו אלינו ותראו שהנוער והצעירים שלנו כמהים לפוליטיקה של תקווה המאפשרת לחיות יחד.
גם רבין כראש ממשלה ידע ליצור בריתות פוליטיות חוצות מחנות והקים קואליציה משותפת עם מפלגת ש"ס ב-1992. כי דמוקרטיה עושים בחיבורים, וגם עכשיו זקוק לנו מחנה דמוקרטי רחב וחוצה גדרות.
אם לא נדע לספר סיפור משותף על רצח רבין - לא נוכל לספר גם את הסיפור המשותף שלנו על המלחמה, על האסון שפקד אותנו, ועל היכולת להמשיך לחיות כאן יחד.
הכותב הוא דובר תנועת דרור-ישראל ורכז האספה הישראלית