למרות סימנים מוקדמים, שהצביעו על אפשרות לחדירת מחבלים, ניתוחי המודיעין לא זיהו לפני 7 באוקטובר את הסכנה בזמן. בצמרת המדינית ובצה"ל המשיכו להיאחז בתפיסה שלפיה חמאס אינו מעוניין בהסלמה. הדבר נבע מהטיות קוגניטיביות ותפיסתיות מערביות, שהוטמעו לאורך שנים בדרג המדיני ובמערכת הביטחון. השפעות אלה, שמקורן בהשקפות עולם, פגעו ביכולת קבלת ההחלטות והחלישו את ההתרעות המוקדמות. הטעויות ותוצאותיהן ההרסניות מדגישות את הצורך בפתרונות טכנולוגיים, נטולי הטיות, שיבחנו את המידע באופן אובייקטיבי וישחררו את המערכת הביטחונית ממגבלות של תפיסות וגישות עבר. בעוד בני אדם נוטים לפרש מידע לפי דפוסים והרגלים קודמים, הבינה המלאכותית פועלת ללא השפעות רגשיות או סובייקטיביות.
שימוש במודלים ובסימולציות משולבי AI, ולמידת מכונה לטובת חיזוי ומוכנות לאירועי משבר, מספקים יתרונות בארבעה היבטים עיקריים: יצירת מפות סיכון מפורטות לסימון אזורים בסיכון גבוה; תמיכה בקבלת החלטות מהירה ומתואמת בזמן חירום; שיפור בתכנון ובהיערכות לתרחישים שונים; והגברת שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים המעורבים.
עם זאת, הטכנולוגיות המתקדמות לא יגיעו למיצוי יכולותיהן בלי שתהיה הקפדה על תהליכי הטמעה נכונים והשקעה בהון האנושי. יש צורך להשקיע במנהלים ובאנשי מקצוע בעלי ידע רב־תחומי. בנוסף, חינוך הציבור בנושאים הקשורים להיערכות למשברים הוא קריטי, שכן הידיעה כיצד לנתח ולפרש סיכונים שונים תביא בהכרח להגדרת מנגנוני היערכות תואמים, להצטיידות מתאימה ולהתנהגות נכונה במצבי חירום. שיתוף פעולה בין המגזרים הציבורי והפרטי הוא רכיב חיוני להטמעה מוצלחת של סימולציות ומודלים לחיזוי ולתרגול. המגזר הציבורי מחזיק בנתונים יקרי ערך רבים, והמגזר הפרטי מביא חדשנות טכנולוגית ויכולת לפיתוח פתרונות מתקדמים.
לצד הפוטנציאל העצום במודלים ומגוון ההזדמנויות הגלום בהם, קיימים כמה אתגרים שיש להתמודד עימם:
- ככל שהמודלים מורכבים יותר, גדלה התלות באיכות הנתונים. במצב של מחסור בנתונים, נתונים מוטים, או אי־התאמה בין המקורות, עלול להיווצר חוסר דיוק.
- שימוש בנתונים אישיים כולל בעיות בנושאי פרטיות.
- למודלים מבוססי בינה מלאכותית אסור להיות "קופסאות שחורות". חשוב להבין את ההיגיון העומד מאחוריהם, שכן הדבר קריטי לבניית אמון המשתמשים והציבור.
- מודלים עשויים לרשת הטיות קיימות בנתונים, מה שעלול להוביל להחלטות המקדמות אי־שוויון.
- סימולציות ומודלים לחיזוי הופכים ליעדים אטרקטיביים לתקיפות סייבר. נדרשות הגנה ועמידות בפני תקיפה.
- הסביבה משתנה, והמודלים חייבים להסתגל לשינויים.
- אימוץ נרחב של סימולציות ומודלים לחיזוי מחייב שיתוף פעולה בין המגזרים השונים, רגולציה מתאימה והשקעות.
- בכלי החיזוי המתקדמים טמון פוטנציאל רב־עוצמה לשיפור ביטחון הציבור, החוסן הקהילתי והמוכנות למצבי חירום ומשבר. על ידי ניצול היתרונות של טכנולוגיות אלה ניתן יהיה לייצר עולם בטוח ועמיד יותר בפני משברים עתידיים.
בועז גלעד הוא חוקר מהמכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי, במכללה האקדמית גליל מערבי. הכותב הוא ניצב בדימוס, בכיר לשעבר בשב"כ ובמשטרה, ומנכ"ל חברת "ניצבים בחזית S.T – Impact"