אלברט איינשטיין, מגדולי המדענים בעת המודרנית, אמר פעם כי "התרופה היחידה לנזק שמסבה ההתקדמות המדעית היא ההתקדמות המוסרית". ואכן, ההתנגשות הקיימת לכאורה בין קדמה לבין מוסר, בין חדשנות לבין אתיקה, בין טכנולוגיה לבין זכויות הפרט וכבוד האדם – מלווה את האנושות כבר דורות, אך דומה שהקונפליקט הזה קיבל קפיצת מדרגה משמעותית עם כניסתה של הבינה המלאכותית לחיינו.
כמעט בכל פעם שבה רושמת הבינה המלאכותית עוד הישג בינלאומי וטובעת את חותמה בתחום נוסף הנוגע לשגרת חיינו, שבות ועולות לסדר היום, ובצדק, סוגיות הנוגעות לשמירה על זכויותיו הבסיסיות של האזרח נוכח אותו הישג.
מול הדילמות הללו והניגוד המובנה שהן משקפות בין חדשנות לשמירה על הבטיחות וזכויות האדם, מהווה האמנה העולמית הראשונה לבינה מלאכותית בשורה חשובה ומשמעותית. חתימתה של ישראל על האמנה, המסכמת הליך יסודי וסדור שהובלתי, מדגישה את מחויבותנו כמדינה לחדשנות אחראית ולשמירה על ערכים של זכויות אדם.
זאת ועוד, האמנה גם מציבה את ישראל כשותפה מלאה בעיצוב המדיניות הבינלאומית בתחום הבינה המלאכותית לשנים קדימה, וכמדינה המצויה בחזית עם המדינות המתקדמות בעולם.
לצד ישראל חתמו על האמנה עם השקתה האיחוד האירופי, ארה"ב ובריטניה – ויש ערך חשוב, גם מדיני, בחיבור שלנו לשותפות אלו. כבר עתה ברור שלאמנה תהיה השפעה משמעותית על הדיונים המתקיימים בזירה הבינלאומית בשנים הבאות והיא תהווה אבן־דרך חשובה במדיניות החדשנות העולמית.
כאשר אני מבקשת לתמצת את בסיס המדיניות שלנו, שכמובן תומכת בחדשנות ומעודדת את פיתוחן של טכנולוגיות חדשות כחלק מתפיסה זאת, אני בוחרת במקרים רבים להשתמש במונח הבא: חדשנות אחראית. ההגדרה הזאת משקפת את ההכרה שלנו כמדינה בתפקידה המרכזי של חדשנות כמחוללת שינוי והתפתחות בכל תחומי חיינו, ולצד זאת מכירה בסיכונים הכרוכים בה ונערכת לקראתם כנדרש.
כאשר ישראל מתחייבת, יחד עם שאר המדינות החתומות על האמנה, לבנות מנגנונים הדוקים יותר מאלו הקיימים כיום, היא מממשת את מחויבותה לאזרחי ישראל שמבקשים להיות בטוחים כי שימושי הבינה המלאכותית לסוגיהם יכבדו את זכויותיהם, תוך מתן מענה וסעד חוקי רלוונטי במקרים שבהם לא כך יתנהלו הדברים.
בשורה משמעותית שמביאה האמנה נוגעת בסדרי העבודה של משרדי הממשלה, ובכל הקשור לדרך שבה הממשלה מפתחת ומשתמשת בבינה מלאכותית. כפועל יוצא מהחתימה על האמנה, מחויבת הממשלה לעשייה מסודרת יותר בכל הנוגע לשימוש בבינה מלאכותית, תוך שהיא מעניקה משקל מהותי לסוגיות של פגיעה בפרטיות וחשש לאפליה בבואה לבחור את מנגנוני הבינה המלאכותית שבעזרתם תתנהל.
האמנה שעליה חתמה ישראל, לאחר שהיינו שותפים חשובים גם בגיבוש הנוסח שלה, יחד עם הצטרפותנו השנה ליוזמות אסדרה המובילות בעולם כמו "יוזמת הירושימה" וכן יוזמות האו"ם, ה־OECD ועוד, היא בגדר חדשות טובות לכל מי שהחדשנות הישראלית יקרה לליבו, ומודע גם למחויבותנו לשמירה על זכויות אדם, הדמוקרטיה ושלטון החוק.
אמנת הבינה המלאכותית מצליחה להוכיח עובדה בסיסית חשובה: יש דרכים לשלב בין קדמה פורצת דרך ובין שמירה על זכויות הפרט. עלינו, כמדינה החתומה מעתה על האמנה, להוכיח בעשייתנו דה־פקטו כי הצהרת הכוונות הזאת תהפוך לעובדה בת־קיימא.
הכותבת היא שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה