הפעולות הצבאיות שמבצע צה"ל בלבנון בתקופה האחרונה יצרו מציאות מורכבת ומאתגרת בלבנון, שמשפיעה על החברה, הפוליטיקה והביטחון במדינה.
ברקע, ניצבת הקהילה השיעית, הבסיס המרכזי של חיזבאללה, שמוצאת את עצמה תחת לחצים מבית ומחוץ. בראיון מקיף עם פרופ' אמציה ברעם, מומחה למזרח התיכון, מתבהרת תמונת מצב מרתקת של ההשפעות הרב-מערכתיות של הלחץ הישראלי, והדרכים שבהן הוא מערער את חיזבאללה.
"השיעים בלבנון נמצאים תחת לחץ שלא חוו בעבר״, אומר פרופ' ברעם. ״הלחץ הזה מופעל בכמה מישורים: החברתי, הפוליטי והביטחוני. אנחנו רואים לראשונה סדקים משמעותיים בבסיס התמיכה של חיזבאללה, שהיווה בעבר את עמוד התווך של הארגון״.
נכון להיום, יש בלבנון כמיליון ורבע פליטים, רובם שיעים, שעזבו את בתיהם בעקבות הלחימה בדרום לבנון, באזור הבקעה - ובדאחיה שבביירות: "הפליטים השיעים מחפשים מקלט באזורים אחרים של לבנון״, מסביר פרופ' ברעם.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
"חלקם אף חצו את הגבול לסוריה, אבל רובם נשארו בתוך לבנון. הם נודדים לאזורים שבהם הדרוזים, הסונים והנוצרים מהווים את הרוב, והם לא מתקבלים שם בזרועות פתוחות. התושבים המקומיים רואים בשיעים ובחיזבאללה את האשמים המרכזיים במלחמה הזו ובמצב הקשה שבו נמצאת המדינה״.
מעבר למתח החברתי, הפליטים מתמודדים עם מצוקת דיור קשה. מחירי השכירות בערים הגדולות, במיוחד בביירות, הרקיעו שחקים – פי שניים ואף פי שלושה – כאשר בעלי הדירות מנצלים את הביקוש הגבוה. "גם אם השיעים מצליחים למצוא בית, הם משלמים עליו מחירים גבוהים מאוד, ולעיתים נאלצים לחיות בתנאים בלתי הולמים״, מסביר ברעם.
"הקרבה הפיזית בין העדות השונות במדינה - יוצרת חיכוכים. הדרוזים, הסונים והנוצרים מאשימים את השיעים שהכניסו את לבנון למלחמה, פגעו בכלכלה וביטלו כל סיכוי ליציבות. הם מאמינים שחיזבאללה נלחם למען עזה, ולא למען לבנון״, הוא מוסיף.
המצוקה החברתית מחלחלת גם לשורות חיזבאללה. משפחות של פעילי הארגון נאלצו לעזוב את בתיהן ולחפש מקלט, מה שמייצר לחצים אדירים על פעילי הטרור עצמם: "מחבלים בחיזבאללה יודעים שלמשפחותיהם אין מקום לשים בו את הראש״, אומר ברעם. "זהו מצב חסר תקדים שבו הם בעצמם מתחילים ללחוץ על המפקדים שלהם להפסיק את הלחימה, כדי לאפשר למשפחותיהם לחזור הביתה בדרום לבנון״.
במקביל, הלחץ מתגבר גם בעקבות עליית התקיפות הישראליות על מטרות בדרום לבנון ובביירות. ״אנו רואים בימים האחרונים עלייה בבריחת התושבים גם מאזור הדאחיה בביירות והבקעה (בעלבכ). ככל שהלחץ הצבאי של ישראל ימשיך, הפגיעה במורל וביכולת של חיזבאללה להחזיק את אנשיו תלך ותעמיק״.
המשבר החברתי והכלכלי מתורגם גם לזירה הפוליטית, שם נרשמים שינויים משמעותיים במאזן הכוחות. לראשונה, המפלגה הפטריוטית החופשית, שותפה מרכזית בקואליציה של חיזבאללה, הודיעה על פרישתה.
"זו הייתה נקודת מפנה״, אומר ברעם. "המפלגה הפטריוטית החופשית, מפלגה של נוצרים מארונים המונהגת על ידי ג'ובראן באסיל, תמכה בחיזבאללה במשך שנים רבות.
לפני ארבעה ימים, באסיל יצא בפומבי ואמר: 'חיזבאללה כבר אינו יכול לומר שהוא מגן על לבנון. מי שפותח חזית בגלל עזה לא עושה זאת כדי להגן על לבנון׳. מתוך 128 חברי הפרלמנט הלבנוני, 17 חברי המפלגה הודיעו כי לא יתמכו יותר במדיניות הארגון ובהצבעות בפרלמנט הקשורות אליו״.
הלחץ לא נעצר בזירה החברתית והפוליטית בלבד. גם בעמדות המדיניות של חיזבאללה ניכרים שינויים, שמשקפים את עומק המשבר. סגן מזכ"ל הארגון, נעים קאסם, הביע בנאומיו האחרונים גישה מתפתלת, המעידה על קרע פנימי בארגון: ״בנאום הראשון שלו, הוא נמנע לחלוטין מקישור בין הפסקת האש בלבנון לזו בעזה".
"לעומת זאת בנאום השני, חזר על עמדת נסראללה והתנה הפסקת אש בלבנון בהפסקת אש בעזה. ואילו לאחרונה, שוב שינה את עמדתו וחזר לתמוך בהפסקת אש בלבנון ללא קשר לעזה״.
"זו הפעם הראשונה שבה אנו רואים שחיזבאללה נוטה להפריד בין החזיתות״, מסביר ברעם. "נסראללה, שדגל באחדות החזיתות, עוד יתהפך בקברו. המדיניות שלו נשברה״.
במקביל לקריסה המדינית, גוברים המתח והקרע העדתי בלבנון. הדרוזים, שהיו בעבר סלחנים יחסית כלפי חיזבאללה, מביעים התנגדות הולכת וגוברת לארגון. "בערוצים הלבנוניים רואים עלייה ברורה בהתנגדות הדרוזית״, אומר ברעם.
בקרב הנוצרים, ההתנגדות הופכת גלויה וחריפה יותר. "יש נוצרים שתמיד התנגדו לחיזבאללה, אבל היום גם המפלגות הנוצריות שתמכו בו, כמו המפלגה הפטריוטית החופשית, מפנות לו עורף״.
"הלחץ על חיזבאללה הוא רב-מערכתי ומדויק״, מסכם פרופ' ברעם. "ישראל הצליחה לערער את בסיס התמיכה החברתי של הארגון, לפגוע במורל של פעיליו וליצור קרעים משמעותיים בזירה הפוליטית״.