רוחות חיוביות מנשבות מלבנון במגעים להפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה. הלחץ הצבאי הישראלי בשבועות האחרונים וההתעקשות על ניהול משא ומתן תחת אש נותנים את אותותיהם ומכניסים את המערכת של ארגון הטרור חיזבאללה ללחץ.
הצהרותיו של מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, כי לא ינהלו משא ומתן תחת אש ויחכו עד שישראל "תתחנן" להפסקת אש, אינן תואמות את המציאות, כך אומרים בלבנון. בנוסף, השייח נעים קאסם דחה את נאומו המתוכנן אתמול, יום שלישי ה-19 בנובמבר, בזמן ביקור עמוס הוכשטיין בביירות, להיום - זאת מבלי לספק כל מידע על סיבת הדחייה. עם זאת, על פי דיווח בעיתון הלבנוני "אל-ליווא", מקורות פוליטיים בלבנון טוענים כי קאסם דחה את נאומו כדי שהצהרותיו לא יהוו מכשול ויאפשרו לצד הישראלי להימנע מהסלמת המלחמה או להפסיק את השיחות להפסקת אש.
מסביבתו של נביה ברי, יו"ר הפרלמנט הלבנוני ומי שמנהל את המשא ומתן בשם חיזבאללה ולבנון, טוענים כי תחושותיו של ברי חיוביות בנוגע להסדרה, אך ישנם שני קווים אדומים שלא יסכימו להם: הרחבת הכוח הבינלאומי המפקח על כוחות יוניפ"ל וצבא לבנון למדינות נוספות. כיום ישנה הסכמה על כוח מטעם לבנון, ישראל, ארה"ב וצרפת, אך ישנה כוונה ישראלית להרחיב את המעגל ולהוסיף את גרמניה ובריטניה. נקודה שנייה היא חופש פעולה ישראלי במקרה הצורך, אם הכוחות המפקחים וכוח לבנון לא יפעלו בזמן לעצור את התחמשות חיזבאללה או במקרה של איום ממשי לשימוש בנשק כנגד ישראל. בלבנון טוענים כי חופש פעולה ישראלי יהווה הפרה של הריבונות הלבנונית.
על פי הקולות בלבנון, גם המקורבים לחיזבאללה מבינים כי הפעם לא יהיה מנוס מלפרק את חיזבאללה מנשקו ולהשאירו ככוח פוליטי בלבד. עלי חסן חלילה, מקורבו של נביה ברי וחבר ממשלה לשעבר, נחשב לאיש השני החזק ביותר במפלגת אמל השיעית בלבנון, ואמר לעיתון "אל חדת'" כי ההתחייבות שלהם היא "החלת הסכם 1701 על כל חלקיו", הכולל לא רק הרחקת חיזבאללה צפונית לליטני אלא גם פירוקו מנשקו בכל לבנון.
השיח בלבנון כיום שונה מהשיח שהיה במהלך מלחמת 2006, אז חיזבאללה זכה לתמיכה נרחבת גם בציבור הלבנוני שאינו נמנה על חיזבאללה. הפעם נראה שבלבנון ישנה הבנה שלא ניתן לחזור על טעויות העבר. הצהרות נג'יב מיקאטי, ראש ממשלת לבנון, לאורך החודשים האחרונים, ואי ההסכמות שלו וההפצרות לאיראן לא להתערב בנושאים פנימיים בלבנון, זכו לכותרות נרחבות.
הכוונות קיימות, אך השאלה הגדולה היא מה יוכלו להוכיח בפועל כדי שצעדים אלו יתממשו. בנוסף, לבנון עומדת בפני שתי בחירות שיכולות להשפיע רבות על מימוש החלטות אלה: בחירת נשיא ללבנון, שלא נבחר כבר מעל לשנתיים, ומה יהיו השקפותיו לגבי חיזבאללה; ובחירת רמטכ"ל חדש אם יוחלט לא להאריך את כהונת הרמטכ"ל הנוכחי, ג'וזף עון, אשר אמור לסיים את תפקידו ב-10 בינואר הקרוב, ושמו עלה כאופציה לנשיאות וידוע כעוין לחיזבאללה.
לצבא לבנון יש את היכולות לעמוד מול חיזבאללה, בתמיכה נוספת מבחוץ, בהתאם להוראות הממשלה הלבנונית, אך זו סיטואציה שישראל לא יכולה לקחת סיכון בה. ישראל צריכה להמשיך להתעקש על חופש פעולה צבאי במקרה הצורך ועל כך שהפיקוח הבינלאומי יהיה יותר משמעותי מכוח יוניפ"ל, שהוכיח במשך 18 השנים האחרונות כי לא ניתן לסמוך עליו.