בארבע השנים האחרונות הילדים שלנו עברו טלטלות שרבים מאיתנו לא חוו בכל חיינו הבוגרים. זה התחיל ממגיפת הקורונה ששיבשה לחלוטין את שגרת חייהם וניתקה אותם – פיזית – מהעולם החיצון, וממשיך כעת במלחמה קשה, שסיומה לא נראה באופק, בשכול כבד, יתומים ומפונים שנעקרו מבתיהם ו-101 חטופים וחטופות שלא הוחזרו.
לצד אלו הגיע גם משבר כלכלי, שמורגש במיוחד בפריפריה החברתית והגאוגרפית. הילדים נפגעו, פיזית ונפשית, לימודיהם נקטעו או הופסקו, הם איבדו חברים, והפסידו חומר לימודי רב. לאירועים האלו תהיה השפעה משמעותית, פוסט טראומטית ושלילית מאוד, על עתידם, ועל פניה של המדינה בשנים הבאות.
המשימה החשובה ביותר של מדינת ישראל והחברה הישראלית בשנים הקרובות תהיה לחזור ולצמוח. לבנות מדינה טובה יותר וחברה בריאה יותר, לשקם את הכלכלה, לחזק ערכים דמוקרטיים, וליצור שיח ציבורי מכיל ומכבד יותר. אנחנו נתחיל במשימה הזו, אך הדורות הבאים הם אלו שיצטרכו להשלים אותה. ללא מערך תמיכה וללא הכנה טובה לחיים, שכוללת השקעה בגילאים הצעירים ושמירה על זכויותיהם של ילדי ישראל - אין לנו סיכוי להצליח.
לאחר תקופה ארוכה של חוסר יציבות אנחנו כבר חשים בהשפעה השלילית על חוסנו של העורף בכלל ועל מערכת החינוך והתפקוד של התלמידים בפרט. הנתונים שמתחילים לצוף מהשטח מדאיגים מאוד.
הפער בזכאות לתעודת בגרות בישראל בין תלמידים מהשכבות החזקות לתלמידים מהשכבות החלשות זינק משמעותית לפי נתוני משרד החינוך, וזה רק אחד המדדים שנפגעו. רבים מהילדים נפלטו מהמערכת החינוכית ופשוט לא שבו אליה. בפריפריה המוחלשת של ישראל, שחלקים רחבים ממנה גם נפגעו במלחמה, האתגר גדול שבעתיים.
באחד ממרכזי המצוינות של עמותת חינוך לפסגות בנתניה, ראינו כיצד חיבור נכון בין עולם העסקים לחינוך יכול לייצר שינוי אמיתי. קבוצת תלמידים מרקע סוציו-אקונומי מאתגר נפגשת מדי שבוע עם מנטורים מתנדבים מחברת היי-טק מובילה. המפגשים האלה לא רק מחזקים את הביטחון העצמי של התלמידים, אלא גם פותחים בפניהם אפשרויות שלא הכירו קודם. כשאחד התלמידים אמר "לא ידעתי שגם אני יכול להגיע לזה", הבנו שזה בדיוק מה שחסר – מישהו שיראה להם שזה אפשרי.
המשבר החינוכי-חברתי הזה דורש פתרונות רבים ברמה הארצית, אולם חייבים לשים דגש ולהציע פתרונות ייעודיים לפריפריה החברתית-גאוגרפית. שם נקודת המוצא של כל ילד וילדה מוחלשת בימים של שגרה, בטח ובטח - בימי חירום. ראשית, יש לתת מענה רגשי למצוקות של הילדים ובני הנוער ומשפחותיהם. הביטחון העצמי הוא הבסיס להתקדמות בלימודים ולהישגים חינוכיים.
שנית, צריך ליצור סביבה מאמנת ותומכת, לעודד את המורים ליצור אקלים חיובי ומכיל בכיתות. חיזוקים, שיח פתוח ובטוח ומרחב להתמודדות עם קשיים יעזרו להורים ולתלמידים לעבור את התקופה הקשה.
מפתח חשוב נוסף להצלחה הוא מעורבות קהילתית במערכת החינוך והרחבת המשאבים. רתימת גורמים שונים לתמיכה יסייעו להרחבת המענים הזמינים להורים ותלמידים. לבסוף, צריך לחזק את העצמאות של ילדינו. לצד הליווי הרגשי והתמיכה, עלינו לעודד את התלמידים לפתח חשיבה ביקורתית והתמודדות עם אתגרים. מיומנויות אלו יעמדו לרשותם במצבי לחץ בהווה, כמו גם בעתיד.
בשבוע שבו מציינים את יום זכויות הילד הבין לאומי חובה עלינו להתמקד בעתיד של כולנו ולחשוב כיצד אנחנו בונים אותו. גם הצהרת זכויות הילד באו"ם שהוכרזה ביום הזה קוראת לנו לעשות יותר למענם ובדחיפות. אנחנו חיים את השטח ורואים שהמצב היום קשה מאי פעם. אם לא נפנה את תשומת הלב והמשאבים המתאימים לילדי הפריפריה החברתית-גאוגרפית היום, הם לא יוכלו לבנות את המחר שלהם ושלנו.