קצת פחות מחודש לקח לראש הממשלה, בנימין נתניהו כדי לעבור כברת דרך, מהתנערות מוחלטת מאלי פלדשטיין - ועד לפרסום במוצאי השבת של סרטון תמיכה ארוך, בן תשע דקות, בו נתניהו לא רק מאשר כי הוא מכיר את פלדשטיין וכי האחרון היה דוברו ומקורבו, אלא יוצא בלהט להגנתו ומסכם במסקנה שחושפת את הכוונה של כל ההופעה כולה: "כתב האישום נגד פלדשטיין הוא כתב אישום שנועד לפגוע בי ובאזרחי ישראל שתומכים בי".
ובכך, רשמית, פרשת פלדשטיין הצטרפה לרשימה ארוכה של אירועים, ובראשם, כמובן - כתבי אישום נגד ראש הממשלה, שהפכו לכלי תעמולתי לטובת השכנוע של בוחרי הימין. אלי פלדשטיין שעובר מסכת ייסורים בתא מבודד ובחקירות, הפך לכלי פוליטי - לא כי נתניהו התפקח והתמלא רחמים כלפי דוברו לשעבר, אלא כי נתניהו (או מי מאנשיו שעוד פנויים למתן ייעוץ תקשורתי - פוליטי מרוב חקירות ששוטפות לאחרונה את לשכת רה"מ) זיהה הזדהות בחוגי הימין עם הדובר שנתפס כקדוש מעונה המשלם מחיר נורא בגלל פעולתו למען המדינה. כך בדיוק מסוקרת פרשת פלדשטיין בתקשורת המזוהה עם הימין, כך בדיוק מסבירים את כוונותיו של פלדשטיין הפרשנים בטורי סוף שבוע בעיתונות ה"סרוגה". את בנימין נתניהו מעניין בנימין נתניהו, פחות אליעזר פלדשטיין.
ואחרי שאמרנו את זה - יש לא מעט אמת וצדק באיגרת ארוכה ומושקעת שפורסמה בהפרש דל מספר דקות אחרי פרסום הסרטון של נתניהו בעד פלדשטיין. האיגרת מנתחת את כתב האישום שהוגש נגד הדובר לשעבר, כאשר הטענה המרכזית היא - לאי הוגנות ולאי שוויון קיצוני, כאשר הדלפה אחת נחקרת בקפידה יתרה ומדליף מסוים חוטף כתב אישום חמור להחריד, בעוד שים של הדלפות אחרות משום מה לא טופלו באותה מידה.
הטענה של הליכוד אכן במקום . מתחילת המלחמה, הרחק מעינו של הציבור ברחב (ומול עיניי הכתבים שמשמשים כלי וערוץ עבור אותם המדליפים) מתנהל קרב מתמשך וחסר רחמים, בין שורה של גורמים, באמצעות אינספור הדלפות, סודיות יותר וסודיות פחות. המטרה של כולם, מכל צד - היא אותה מטרה בדיוק. להוריד ככל האפשר מכתפי המדליף את נטל האחריות למה שהוביל לאסון השבעה באוקטובר, למה שקרה בשבת השחורה ולמה שהתרחש מיד אחריה. כל אחד יודע בדיוק את מידת אחריותו ואשמתו - ומנסה בכל הכוח לעצב את תמונת המציאות לפי טעמו ולטובתו. שלא יהיה לכם ספק: איש לא נקי מהדלפות בקרב הזה, איש מאלה שתוקפים את נתניהו ומאלה שמגנים עליו.
אלי פלדשטיין לא היה יוצא דופן ולא היה היחיד שלקח חלק במלחמת ההדלפות. המזל הרע של אלי פלדשטיין מתבטא בעובדה כי הוא ושותפיו להשגה ולהדלפה של החומר ומסווג נתפסו כמי שבא מתוך המערכת הצבאית ופעל מתוכה - ונגדה, לטובת הנרטיב של הצד הנגדי. זה מה שעורר זעם חסר תקדים בצמרת הצבאית, זה מה שהוביל לחקירה יסודית שמבר מאוד הובילה למבצעי ההדלפה - ולהשלכות החמורות עבורם. לאנשי המערכת שפעלו מתוכה ונגד דעתה - לא היה סיכוי לשרוד במלחמה על הנרטיב. כל הנאמר, כמובן, לא בא להצדיק הדלפות של חומר סודי ולהפוך את המדליף לגיבור. זה רק עונה, חלקית מאוד, לשאלה שמעסיקה רבים בשלושת השבועות האחרונים, ברקע סאגת אלי פלדשטיין . במה המקרה שונה ממקרים זהים. במה אלי פלדשטיין פושע חמור יותר מאלה שהדליפו לפניו ואחריו. התשובה היא כי שייכות למערכת דורשת נאמנות לעמדתה. לו המסמך המודלף היה מחזק את העמדה כי נתניהו ולא סינוואר הוא המכשול המרכזי בדרך לעסקה, לא בלתי אפשרי שהמדליף היה עדיין סובל, אבל קצת פחות.
הימין זעם - נתניהו הפך את פלדשטיין לכלי פוליטי
אחרי כמעט חודש: ראש הממשלה נתניהו נזכר להגן על דוברו, אלי פלדשטיין. זה קרה לאחר שזיהה בחוגי ימין שהוא נתפס כקדוש מעונה, וכמו שהבנו - את נתניהו תמיד מעניין נתניהו
