לאחרונה החליטה הממשלה להוציא לפועל החלטות ממשלה ישנות, הקוצבות את כהונתם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לשבע שנים. החלטה זו היא חלק מתפיסה כוללת שהוביל שירות המדינה להגבלת כהונתם של בכירים. הדיון הציבורי עסק לא מעט בהיבטים הפוליטיים, אך אני אתייחס כאן לסוגיה כחלק מתפיסה רחבה יותר של שיפור השירות הציבורי במדינת ישראל.
החלטות הממשלה המדוברות מתחברות לתפיסות המשתנות של שוק העבודה. אם בעבר חלומו של עובד היה לקבל משרה במקום שבו יוכל לפרוש לגמלאות, כיום יש דרישה לשינוי ולהחלפת תפקידים במהלך הקריירה. המוביליות בשוק העבודה היא בעלת יתרונות רבים, וכך גם בשירות הציבורי. כך אפשר להבין את התמיכה במהלך שהממשלה מקדמת. תנודתיות מטפחת תרבות של צמיחה מקצועית ואישית, ומבטיחה רענון. בכך היא תורמת גם לשיפור התדמית של השירות הציבורי, לשימור עובדים, לצמצום שחיקה ועוד.
יש יתרונות רבים בקציבת הכהונה של משרתי ציבור, בוודאי כאלה הנושאים בתפקידים בכירים ומשפיעים. עם זאת, בבואנו ליישם החלטות מסוג זה, יש להבטיח כי המהלך יכלול מנגנון ותהליכים המבטיחים שימור כוח אדם איכותי. במובן זה, האפשרות שניתנה בהחלטת הממשלה ליועצים המשפטיים הפורשים, להתמודד על משרות בשירות הציבורי, אינה מספקת.
בשנה האחרונה, המרכז להעצמת האזרח שבו אני משמשת חוקרת בחן את נושא הקדנציות בשירות המדינה. הצוות הבוחן המליץ להגדיל את היקף המשרות בקדנציות הכוללות כיום את הסגל הבכיר המוביל בלבד, שהיועצים המשפטיים הם חלק ממנו. הצוות המליץ להפוך את השירות למובילי באמצעות הטמעת תפיסה של קדנציות ורוטציות. כלומר, קציבת זמן השהייה בתפקיד אחד לצד יצירת מנגנון הפועל באופן אקטיבי לשימור העובדים הטובים והאיכותיים, תוך שילובם בתפקיד נוסף בשירות הציבורי. מנגנון זה אמור למפות מראש את העובדים לקראת פרישה, כמו גם את המשרות הקיימות, ולפעול באופן אקטיבי כדי להתאים משרה לבעל תפקיד.
אחד החסמים המרכזיים שמנעו את יישומן של החלטות הממשלה להגבלת הקדנציות של הסגל הבכיר הוא היעדר החלק השני, החשוב ליצירת מוביליות מיטבית – יצירת מנגנון מארגן הבוחן באופן שיטתי את המיועדים לפרישה, תוך הבטחת שילובם של מי שהוכיחו עצמם כבעלי יכולות גבוהות ומתאימות להיות משרתי ציבור.
לתפיסתי, מהלך של יצירת קדנציות בשירות המדינה הוא חיוני והכרחי לא רק בקרב היועצים המשפטיים. אך כל החלטה בנושא חייבת להיות מלווה במנגנון המאפשר תנועת ספירלה פנימית, המוצאת מקום מתאים לעובדים הראויים לכך, ומוציאה מהמערכת את מי שאינו מתאים. רק תפיסה שלמה שכזו תייצר תזזיתיות חיובית המעודדת ומדרבנת עובדים לשפר ולהוכיח את יכולותיהם המקצועיות, באופן שיהפוך את שירות המדינה למקצועי ואיכותי יותר, לתועלת כולנו.
הכותבת היא עורכת דין, יועצת בתחום המדיניות הציבורית ומנהלת מיזם "מעשה ידנו" במרכז להעצמת האזרח