"במוקדם או במאוחר המלחמה תגמר, אך האיום על עתידה של מדינת ישראל לא יוסר". מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות הקשות בתולדותיה: המלחמה הארוכה ביותר, למעלה מ- 1,700 הרוגים, 101 אזרחים ואזרחיות חטופים במנהרות הגיהנום של חמאס ועשרות אלפי משפחות שהצטרפו בעל כורחן למעגל השכול. בנוסף, למעלה מ- 70 אלף אזרחים עקורים, בהם עשרות אלפי ילדים, איבדו את ביתם, את העוגן שלהם ואת המסגרת החינוכית הפורמלית והאפורמלית שלהם.
בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם אתגרי המלחמה, ברור שהמציאות מחייבת אותנו להתמודד עם הדחוף ביותר – ביטחון האזרחים, חוסן נפשי והצלת חיים. אך דווקא בזמנים כאלה, חשוב לזכור שאסר שהדחוף ידחק את החשוב למנהרה חשוכה. כאנשי חינוך יש לנו אחריות להסתכל מעבר למשבר המיידי ולחשוב על העתיד, במיוחד בכל הקשור לחינוך, מצוינות, ולדור הבא של המדענים והחוקרים.
גופים ומוסדות חינוך ותרבות הם הראשונים 'לשלם' את המחיר בתחילת כל מתיחות ביטחונית. הביטחון האישי והקיומי דוחק הצידה צרכים גבוהים יותר של העשרה, מצוינות, מדע ותרבות. קודם צריך להתקיים ואחרי כן נדאג לשאר. זוהי גישה רווחת ואף ניתן להבין את ההיגיון שבה. אולם, דווקא בעת הזאת, עלינו כאנשי חינוך ומדע, לזקוף קומה אל נוכח האיומים הביטחוניים ולא לוותר על הנפש, ההשכלה והחינוך.
המלחמה הזאת תגיע לסיומה. נקווה שבקרוב, אך גם אם לא, בסופו של דבר התותחים ישתקו. על כולנו להיות מודאגים מאוד מהיום שאחרי.הפערים החינוכיים ואובדן הרצף הלימודי של הילדים יגרור איתו פערים, במיוחד בתחום המדעים, לשנים רבות קדימה ולכן יש חשיבות עליונה להמשיך ברצף החינוך למדעים גם תחת אש.
למען ההגינות נאמר שמצב החינוך למדעים בישראל היה גרוע מלכתחילה, אז קל וחומר שבעת המלחמה המצב חמור מאוד. מערכת החינוך לוקה בחסר מבחינת איכות ההוראה, שנובעת ממערך תגמול נמוך למורים.זוכה פרס נובל דן שכטמן אף אמר לאחרונה כי: "הבעיה העיקרית — במיוחד בחינוך היסודי — היא איכות המורים שיוצאים מהמכללות להוראה: לפי OECD, מבין 26 המדינות המפותחות בעולם, הידע המתמטי של המורים בישראל הוא הנמוך ביותר". המשבר הזה באיכות החינוך למדעים משפיע על היכולת של התלמידים לפתח חשיבה יצירתית עצמאית. זה נכון בכל הארץ, גם במרכז ולצערנו אף יותר ברשויות חלשות ובפריפריה.
על אנשי ונשות החינוך, בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה, לזכור בכל יום ויום שגם בזמנים אלו אנחנו צריכים להישיר מבט אל העתיד ולכן אסור לנו לוותר על המטרה ארוכת הטווח – הכשרת הדור הבא של המדענים והחוקרים. החינוך המדעי לא יכול להידחק הצידה ואחורה. דווקא עכשיו, כשאנחנו רואים את הערך של חדשנות מדעית וטכנולוגית בשדה הקרב ובחזית האזרחית, החובה שלנו היא להבטיח שהדור הבא יקבל את הכלים להמשיך ולפתח את הפתרונות שיחזקו את עוצמתה של ישראל. החינוך המדעי הוא נדבך חשוב בחוסן של מדינת ישראל, כי איפה נהיה ללא מדעני העתיד?
בתקופות כאלה קל לשכוח את המשימות החשובות שמחייבות השקעה לטווח ארוך, אך מדענים, אנשי חינוך ומדע, כמו אלה בטכנודע, מזכירים לנו את החשיבות של יצירת חוסן חינוכי לצד החוסן הביטחוני. בוגרי הטכנודע של היום הם הממציאים, המהנדסים והרופאים של מחר.
ד"ר גדי מדור, מנכ"ל הטכנודע חדרה- המרכז הישראלי לרפואה ומדע.