דני קושמרו יצא מגדרו מרוב שמחה. זה היה היום לפני שבוע, ב"אולפן שישי", כאשר הציג בחגיגיות מדושנת עונג סקר שעל פיו 82% מהציבור תומכים בוועדת חקירה ממלכתית. בהציגו את הסקר הקפיד קושמרו על פאוזה ארוכה לאחר המילים "ועדת חקירה", ואז סינן בקול גדול, כשהוא מדגיש כל הברה: מ־מ־ל־כ־ת־י־ת.

לפי עוצמת הרגש שמגיש "אולפן שישי", ש"קוליות" היא סמלו המסחרי, השקיע במילה הזו, "ממלכתית", זר שזה עתה הגיע לארץ היה משוכנע שקדם לסקר הדרמטי ויכוח ציבורי שבו הוצגו משמעויות הקמת ועדה כזו, כיצד נקבע הרכבה, מה הייתה מידת הצלחתן של ועדות חקירה ממלכתיות בעבר, ובעיקר מהן ועדות החקירה האלטרנטיביות המוצעות על ידי ספר החוקים.

אלא שמי שחי בארץ יודע היטב שבשיח שבמקומותינו שלטה ושולטת בכיפה מונוליטיות הרמטית: לציבור הוצגה אופציה אחת שאין בלתה, ולא רק שלא לגיטימי להתנגד לה, אלא שאסור להזכיר את האופציות האחרות המעוגנות בחקיקה. קל וחומר, מגוון אופציות חקירה ובדיקה נוספות הפועלות או עתידות לפעול, כמו בצה"ל מטעם הרמטכ"ל ומטעם הפצ"רית, במשרד מבקר המדינה, בוועדות הכנסת הרלוונטיות ועוד.

לכל חקירה שהמחוקק לא הכתיר אותה במילת הקסם "ממלכתית", אין זכות קיום במקום שבו התקשורת וארגוני המחאה שוטפים את המוחות בדרישה לוועדת חקירה ממלכתית בלבד, ומייצרים לה מעמד והילה כמו הייתה הכשר הרב לנדא של עולם החקירות.

בנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
בנימין נתניהו (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

התשובה לשאלה מהיכן נובעת אהבת ה"ממלכתיות" שנפלה לפתע על השמאל ואולפניו, היא אך ורק דחף אחד, ישן נושן: הפלת בנימין נתניהו בנתיב עוקף לבחירת העם. זו האמת ואין בלתה. תחת שם הקוד "ועדת חקירה ממלכתית" מתבשל השלב הסופי בסאגה האינסופית של הפרויקט להפלת נתניהו.

בשולי הקמפיין להקמת ועדת חקירה ממלכתית כורכים במתכוון בין בחינת השאלה מי כשל ונושא באחריות למחדל אוקטובר 2023 ובין שאלת הוצאת הצווים בהאג. שוב ושוב משמיעים את המנטרה המפתה, אך הכוזבת בעליל ומשוללת ההיגיון, שעל פיה לו אך הייתה מוקמת ועדה ממלכתית בזמן, לא היו מוצאים צווי המעצר נגד נתניהו ויואב גלנט.

יש מקום להקמת ועדה שתורכב בעיקר ממומחים בדיני צבא, שתחקור את הטענות של ארגוני זכויות האדם בישראל השונים לגבי התנהלות צה"ל במלחמה. ניתן להניח כי פרסום דוח שכזה, בלי קשר לתוצאותיו, עשוי להוביל לביטול צווי המעצר.

לאחר מבצע עופרת יצוקה ב־2009 פורסם דוח ועדת גולדסטון על הפרות המשפט הבינלאומי ההומניטרי ודיני זכויות האדם. בניצוחו של הפצ"ר דאז פרופ' אביחי מנדלבליט, תורגם התחקיר המעמיק של צה"ל להכנת מסמך הכולל ממצאי בדיקה פרטנית של האירועים בדוח. התוצאה הייתה שדוח גולדסטון זכה לקיתונות של ביקורת, עד שאפילו גולדסטון עצמו הסתייג מהמסמך שלו.

לכן, בלי כל קשר לוועדה לבדיקת המחדל, יש מקום להקמת ועדה שתורכב כאמור בעיקר ממומחים בדיני צבא, שתחקור את הטענות של ארגוני זכויות האדם בישראל השונים לגבי התנהלות צה"ל במלחמה. ניתן להניח כי פרסום דוח שכזה, בלי קשר לתוצאותיו, עשוי להוביל לביטול צווי המעצר.

הכותב הוא נשיא בית הדין של הליכוד
[email protected]