היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שיחול בשלישי הקרוב, הוא יום שנועד להזכיר לנו כי בישראל חיים הרבה מאוד אנשים וילדים הזקוקים להתאמות כדי לקחת חלק פעיל בחברה. בה בעת הוא אמור להזכיר לנו דבר נוסף, שמעט נעלם מעינינו: רובם הגדול של האנשים הוא דווקא עם מוגבלות קלה, וחינוך והדרכה נכונים יסייעו להם לפתח עצמאות בבגרותם.
אנשים עם לקויות למידה מורכבות חיים בקו התפר של החברה בזרם המרכזי. הם עם אינטליגנציה הקרובה לנורמה, וחלקם אף מסוגלים לנהל אורח חיים עצמאי יחסית. עם זאת, קיימים אצלם שלושה חסמים להגשמה: תפיסה עצמית שלילית, הגורמת להם לחרדה בעיסוק בשאלת העתיד; "הגנת יתר" – החלטות ופעולות, שהם יכולים לעשות עבור עצמם, נעשות על ידי סביבתם בשל תחושות חמלה - ובשל הערכה שגויה שהם אינם מסוגלים לקחת אחריות על חייהם. החסם השלישי הוא מחסור בשירותים ובנגישות של שירותים ומוסדות – מה שמקשה על השתלבותם של אנשים עם מוגבלות כשותפים במרחבים כמו השכלה, תעסוקה, שירותים שונים ומידע.
בשל לקותם השקופה, שאינה בולטת לעין, הם נוטים להסתירה, ולא תמיד הם מתריעים על הצורך בהתאמות בסביבות חיים שונות. גם כאשר הם עושים כך – לא תמיד מסגרות נורמטיביות יודעות לתת להם את התמיכות שיאפשרו להם לקחת חלק במרחב החברתי כשותפים יצרניים. חוויית החיים של להיות "כמעט כמו כולם" מסיבה תסכול רב ומעוררת הפרעות חרדה.
בילדותם, תלמידים עם לקויות למידה מורכבות מתאפיינים במעברים תכופים מבית ספר אחד למשנהו, בהיעדר "כיסא" חינוכי מתאים. במקרים רבים בתי ספר לחינוך מיוחד אינם מתאימים להם, ולעומת זאת השתלבות בבתי ספר המכוונים לבגרות מלאה לעיתים גדולה למידותיהם. רבים מהם מקבלים פטור משירות צבאי ומנהלים מאבקים כדי להתגייס, חלקם פונים לשירות לאומי ומרגישים "אחרים" בהשוואה לבני גילם.
יש מי שבתום שנות לימודיו מאמץ דפוס הימנעות (מחשש לכישלון או אכזבה) ומסתגר בבית ההורים לאורך שנים. מסגרות ההכשרה המקצועיות והאקדמיות חסרות מסלולי לימודים המותאמים לבוגרים עם לקויות למידה מורכבות. כמו כן, גם בתחום הזוגי משפחות המוצא מעורבות משמעותית בתהליכים של קבלת ההחלטות, בכל הקשור לרכישת דירה והבאת ילדים לעולם. לכל אלו יש השלכות על בניית הזהות שלהם ותחושת הערך העצמי - והמסוגלות להתמודד עם אתגרי החיים.
חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות (2022) נחקק במטרה לחולל מהפכה בחייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל, ולאפשר להם סל שירותים כוללני ומורחב לאורך מעגל חייהם, מתוך גישה המעודדת בחירה והגדרה עצמית. החוק מדגיש את הצורך בפיתוח תוכניות מעבר לאנשים עם מוגבלות, ובפרט במעבר המשמעותי מהתבגרות לבגרות. מעבר זה מתאפיין במסוגלותו של האדם "לעזוב את הקן" המשפחתי שבו גדל כדי לבנות לעצמו חיים מלאים, הכוללים ייעוד מקצועי, ובכלל זה התנהלות כלכלית עצמאית, מגורים עצמאיים והקמת משפחה.
בוגרים רבים עם לקויות למידה מורכבות מסוגלים לחיות חיים עצמאיים בקהילה עם זמינות של תמיכות בהתאם לעניין ולצורך. חלק גדול מהם פונה למגורים במערכי דיור המעודדים לעצמאות, לצד גורם מלווה ומדריך.
בבית איזי שפירא קיימת כבר שנים רבות התוכנית "אוניברסיטה משולבת", המאפשרת לבוגרים עם לקויות למידה השתלבות באקדמיה בתוכנית לימודים ייחודית ומותאמת להם, באמצעות טעימה מגישות נבחרות בתחום הפסיכולוגיה. בוגרים נבחרים של התוכנית חברים בקבוצת קמ"ח (קבוצה משולבת חוקרת) ומשמשים כחוקרים לכל דבר. מחקריהם מאפשרים להם להתמקד בסוגיות המעסיקות אותם בהתייחס למעברי חיים שונים, תוך שהם תורמים משמעותית מהידע ומ"חוכמת המעשה" שצברו.
המחקר האחרון שלהם עסק בחוויית המעבר לבגרות, תוך התמקדות במעבר מבית ההורים למסגרת מגורים עם תמיכות בקהילה. המחקר זיהה חמש סוגיות מרכזיות במעבר חיים זה. ראשית, בחלק מהמקרים ההחלטה על המעבר הייתה שלהם, אך במקרים לא מעטים היוזמה באה מצד ההורים או אנשי מקצוע שחשבו שבשלה העת לכך. לעיתים המעבר הוא בשל נסיבות חיים משפחתיות. סוגיה נוספת שאותה זיהו החוקרים הייתה הרצון לעבור למסגרת מגורים בקהילה עקב בדידות עמוקה. רבים מהנשאלים ציינו כי מאז שעזבו את בית ההורים הם חשים שעצמאותם התפקודית התפתחה משמעותית, אך עם זאת רבים מהם רואים בחוקי המסגרת ונהליה הגבלה הפוגעת באיכות חייהם.
ממצאי המחקר מלמדים על הצורך בתכנון והיערכות נכונים מבעוד מועד למעברי חיים של אנשים עם מוגבלות בכלל, ושל אנשים עם לקויות למידה מורכבות בפרט. היערכות נכונה חייבת להתחיל במנגנון תיאום ותכנון במעבר שבין בית הספר והאחריות המיניסטריאלית של משרד החינוך - לזכאות לסל השירותים שבאחריות משרד הרווחה. כמו כן, דמויות המלוות קבוצת אנשים זו צריכות לעודד אותם לחינוך לעצמאות, בחירה והגדרה עצמית בקבלת החלטות ולהימנע באופן מירבי מהגנת יתר.
עליהם לצייד אותם באסטרטגיות התמודדות שמאפשרות להתגבר על לקויות הלמידה במקום "עשייה למען", כלומר לתת להם חכות ולא דגים. יש צורך במסלולים מתאימים עבורם במגוון שירותים ומוסדות כמו צה"ל, בתי ספר לנהיגה, השכלה גבוהה, הכשרה מקצועית, ייעוץ זוגי, הדרכת הורים ועוד. לחלופין, במידת הצורך, יש לפתח שירותים ייחודיים עבורם בתחומים אלה. כמו כן ראוי להקדיש תשומת לב מיוחדת למעבר לגיל השלישי של אוכלוסייה זו, שכן השדה חסר משמעותית שירותים מותאמים למזדקנים עם לקויות למידה מורכבות.
תכנון מוקדם והיערכות ראויה מבעוד מועד של קובעי המדיניות וארגונים אחרים, ובכלל זה הנגשת מידע והרחבה של מנגנוני אבחון והכוון, יאפשרו לבוגרים עם לקויות למידה מורכבות בניית "אוריינטציית עתיד" תואמת יכולות, שתסייע להם להשתלב כשותפים חיוניים, התורמים לחברה ומגשימים את הפוטנציאל הגלום בהם.
הכותב הוא המנהל האקדמי של בית איזי שפירא ועורך כתב העת "מוגבלות וחברה – מחקר ופרקטיקה"
[email protected]