בשבוע שעבר, לפני ישיבת הקבינט לאישור הסכם ההסדרה עם חיזבאללה ולבנון, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פרסם הצהרה בת תשע דקות לתקשורת שבה הסביר מהן הסיבות שהובילו אותו להחליט על הפסקת האש. הוא מנה שלוש סיבות מרכזיות: התמקדות באיום האיראני, חידוש מלאים ורענון הכוחות, וניתוק בין לבנון לעזה. מיד לאחר ההודעה על הפסקת האש אמר ראש הממשלה: ״המלחמה לא תסתיים עד להשגת כל מטרותיה".
ההסבר של נתניהו לא שכנע כלל. למעשה, את כל ההסברים האלה אנחנו מכירים מזמן. שר הביטחון החדש, ישראל כ״ץ, אמר לפני כמה שבועות כשביקר בפיקוד צפון: ״ניצחנו את חיזבאללה״. מיד לאחר מכן חטפנו מאות שיגורים לצפון הארץ ולמרכזה. אני לא מפחית לרגע מההישגים הפנומנליים של חיילינו הגיבורים בלבנון, אבל האם באמת ניצחנו? על מי אתם עובדים.
שעות בודדות לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף הגיעו לכפר כילא שעל הגבול, סמוך למטולה, כלי רכב ובהם פעילי חיזבאללה. צה״ל, בתגובה, ביצע ירי הרחקה לעברם. בהסתמך על השנה האחרונה של המלחמה, ברור שבין תושבי לבנון שיחזרו במסגרת ההסדר לכפרים בדרום המדינה יהיו מחבלי חיזבאללה, שיפעלו לשיקום תשתיות הטרור של הארגון וימשיכו לאיים על תושבי הצפון.
נראה לי שאף תושב שמפונה מהצפון לא יחזור לביתו. אין ביטחון, ולא יהיה. התנאי הבסיסי של ביטחון הוא אזור חיץ, וכזה אין כאן, כי חיזבאללה לא רוצה ואנחנו נכנעים. לכל מי שחולם שנחזור להילחם בתום 60 ימי הפסקת האש, מומלץ להקשיב לנאום ביידן במעמד ההכרזה על הפסקת האש. הנשיא האמריקאי אמר בין היתר: ״הפסקת האש הזאת נועדה להיות הפסקת אש קבועה, שתסיים את הסכסוך״. לא ביידן, ובטח לא טראמפ, שאמר שהוא רוצה לסיים מלחמות, ייתנו לנו לחדש את המלחמה לאחר הפרות של האויב.
בישיבת הקבינט לאישור ההסכם אמר ראש המוסד, דדי ברנע: "ככה נראה ניצחון". אפשר היה לומר שהגענו לניצחון רק אם תושבי הצפון היו חוזרים לבתיהם ורק אם היה נוצר אזור חיץ. אבל נראה ששני הדברים האלה לא יקרו.
זה לא מגיע לנופלים, וכמדינה, יש לנו חובה להמשיך ולהילחם גם למען הגבורה של אותם לוחמים שמסרו את נפשם למען המדינה וביטחונה.
שלא יהיה ספק, לא נלחמים לנצח, וכל מלחמה מסתיימת בהסדר. אבל השאלה הגדולה היא, איך נראה ההסדר הזה. אני לא מאמין יותר באגדה של נתניהו על ניצחון מוחלט. במסגרת ההסדר עם חיזבאללה, נתניהו חתם על מכירת החיסול של צפון הארץ, וזה בלתי נסלח.