קולגיום רמציני הוא אקדמיה מדעית בינלאומית סגורה, המונה 180 חברים מ-45 מדינות והעוסקת ברפואה הסביבתית בעולם. באוקטובר 2024 נעשה בו מחטף ארגוני – אושר מושב פוליטי עוין באצטלה אקדמית: "בריאות הציבור והנזק הסביבתי שנגרם על ידי מלחמה: מקרה בוחן של עזה בהווה ובעתיד".
נקבעו שלושה מרצים – אוקראיני, לבנוני, ופלסטיני שאינו חבר הקולגיום ולכן אינו זכאי להשתתף בישיבת מליאה. הוא הוצג כאקדמאי, אך בדיקה העלתה שהוא פעיל בתנועת ה-BDS. יו"ר המושב הייתה מדענית יהודייה אנטי-ישראלית מקנדה. בכנס נכחו 101 חברים, כשכ-80 האחרים השתתפו מרחוק. ללא ספק, קיים הבדל משמעותי במידת השפעתם של דברים הנאמרים על ידי דוברים במקום, לעומת "ראשים מדברים" המשודרים על מסך ולעתים בשידור לקוי-טכנית.
האוקראיני דיבר במתינות יחסית (הכל יחסי) על "ההשלכות הסביבתיות של מלחמה" - השמדת הסביבה בעזה. לאחריו דיבר הלבנוני, דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה האמריקאית בביירות, בנושא "בניה מחדש של תשתיות בריאות הציבור ותשתיות הבריאות בעזה: גישה של בריאות הציבור". תואר המצב הנורא בעזה מ"תחילת המלחמה ב-8.10" והוצג המצב הנפלא ששרר ברצועה "עד 6.10". יום הטבח 7.10 לא הוזכר. דברי ההסתה נשאו גוון אקדמי. לבסוף דיבר הפלסטיני, שנשא נאום שטנה אף ללא העמדת פנים אקדמית, על "החותם שמותירה הקולוניזציה על הסביבה: מקרה בוחן בפלשתינה, בדגש על עזה". דברי תעמולה ארסיים נגד הישראלים - קבוצת מהגרים זרה הפוגעים באוכלוסייה הילידית.
לכשהסתיים המושב החד-צדדי, שנמשך 75 דקות, ניצבתי באולם, הצגתי את עצמי כמי שמשפחתו נמלטה מהרובע היהודי בחיפה התחתית (ארד אל יהוד) במאורעות 1929 – בעת מעשי טבח שלא נפלו באכזריותם מהטבח ב-7.10, כולל שריפת אנשים חיים. הבהרתי שהקהילות היהודיות שנפגעו היו דווקא אלה שחיו בארץ מדורי דורות, דיברו ערבית ולכאורה חיו בשלום עם שכניהם. הקהילות העתיקות שבחברון, בעזה ועוד, ויישובים רבים ברחבי הארץ, נמחו ב-1929 - שני עשורים טרם הקמת המדינה וארבעה עשורים טרם מלחמת ששת הימים. מכאן, ששורש הבעיה אינם השטחים ואף לא קיומה של מדינת ישראל, אלא עצם ההכרה הערבית בקיומנו הפיזי במולדת העם היהודי.
פירטתי את חומרת מצבם של 170,000 הפלסטינים בלבנון: הם משוללי אזרחות לבנונית, ללא ביטוח לאומי וללא גישה לשרותי בריאות וחינוך, משוללי חופש תעסוקתי – קיימת רשימה של 70 מקצועות בהם נאסר עליהם לעסוק - כולל רפואה, הנדסה, נהיגת מוניות. נאסר עליהם לרכוש נדל"ן, לרשת ולהוריש. הצעתי ללבנוני, שידאג לפלסטינים בארצו.
באשר להשמדת הסביבה: ב-2005 היה אזור מוואסי שברצועה מתחם גדול של חממות, שהיוו חלק מסל הירקות והפירות של אירופה והביאו רווחה גם לערביי עזה. לאחר נסיגת ישראל ב-2005 נהרסו החממות. ובנושא השמדת הסביבה - חייבים להזכיר גם את הנגב המערבי ואת הגליל, אזורים חקלאיים עיקריים בישראל, שכעת הם נטושים והרוסים.
הזכרתי לנוכחים שארגון ה-BDS, בו הדובר הפלסטיני פעיל, אינו חוקי ב-38 מדינות באירופה ובאמריקה, ועקרונותיו נוגדים את ערכיו המוסריים של קולגיום רמציני. פעולות BDS - חרם, מניעת השקעות וסנקציות – הן הפעולות שננקטו ב-1933 בגרמניה וב-1938 באיטליה, כמהלך ראשון לקראת שואת יהודי אירופה. הרכבות יצאו לאושוויץ ב-1943 מתחנת הרכבת הסמוכה לארמון בו מתכנס קולגיום רמציני.
לבסוף דיברה מדענית יהודייה, שהגדירה את המושב כאנטישמי וציינה שכ-60% מהיהודים בישראל הגיעו מארצות ערב והם אוכלוסייה ילידית במזרח התיכון. את הדיון חתמה נשיאת הקולגיום שאינה יהודייה ושהתייחסה לדבריי כשהיא משתנקת מדמעות.
בימים הבאים ניגשו אלי מרבית הנוכחים והביעו אהדה.
הכותב הוא פרופ' יורם פינקלשטיין, המרכז הרפואי "שערי צדק"