הקיצוניים החמושים בחלב הסורית המוכרים בשם "הייאת תחריר א-שאם", מילאו, למרות היותם חלק קטן ביחס לכלל הכוחות הנמצאים על אדמת סוריה, תפקיד חשוב במלחמה שמנהלת טורקיה נגד משטר אסד, לא רק הודות למיומנויות הצבאיות שלהם, אלא גם בשל התמיכה הפוליטיות והתקשורתיות של המערב.
המרד האחרון שבסוריה הנעשה על ידי החמושים השייכים לארגון הגג "הייאת תחריר א-שאם" הצביעו על מפת הכוח העולמית, וחשפו שוב את הירידה הדרמטית של רוסיה על פי הסרגל שמודד את המשקל הגיאופוליטי של מדינות. אנשי "הייאת תחריר א-שאם" השפיעו על שדה הקרב בסוריה והם עומדים להשפיע על החזית האוקראינית מבלי להשתתף באופן ישיר בסכסוך האלים ביותר במזרח אירופה מאז מלחמת העולם השנייה. על מנת לתת מענה הולם למורדים בסוריה, רוסיה תצטרך לצמצם נוכחות באוקראינה והדבר עשוי להחליש את קלף המיקוח הגיאופוליטי של פוטין לקראת כניסתו של טראמפ לבית הלבן.
חיכוך גובר בין אבו מוחמד אל-ג'ולאני שעומד בראש ברית המורדים המנה כ-15 ארגוני חמושים, לבין נשיא סוריה בשאר אל-אסד, התגבר מאז הפסקת האש השברירית שנחתמה ב-2020 באסטנה שבקזחסטן, והוא הוביל להתפרצות מחודשת של אלימות על רקע הפערים החברתיים במדינה. אל-ג'ולאני התעצב לאחרונה כשחקן פוליטי עצמאי והוא הצליחה להביא להתקוממות חמושה, שאומנם יש לה תקדימים בהיסטוריה המודרנית של סוריה, אך היא חסרת תקדים מבחינה סמלית.
השתלטות על מחוז אידליב, גם על נמל התעופה בחלב זוהי מכה תדמיתית קשה לרוסים. זאת מכיוון שהחמושים של אל-ג'ולאני עשו זאת תוך שלושה ימים בשעה שלרוסיה זה לקח בזמנו חודשים ארוכים לקחת את מחוז אידליב, גם את נמל התעופה בחלב, והיא עשתה זאת תוך שפיכת המון דם אזרחי. רוסיה גם "מוכרת" את עצמה בתור המתווכת הראשית שיודעת להביא למשא ומתן כוחות מנוגדים. אל-ג'ולאני הוכח לרוסיה ולעולם כי להסכמים שנחתמו בחסות הדיפלומטים הרוסיים אין שום משמעות, והדבר הכעיס רבים בקרמלין.
אמנם במהלך התהליך הדיפלומטי באסטנה שבקזחסטן, ב-2020, אשר כלל שמונה סבבים של שיחות שלום, הגיעו הצדדים להסכמות והכוחות הסוניים באידליב הסורית נצרו את נשקם, קריאות אהדה שהם קיבלו מארה"ב מונרכיות סוניות מעידים על שינוי עמוק במבנה וביחסי הכוחות בתוך החברה הסורית וגם בין המשטר של אסד לבין האליטות השונות. המורדים תזמנו את המהלך לרגע שבו חיזבאללה, הפרוקסים האחרים של איראן בעירק, ואנשי משמרות המהפכה בסוריה נמצאים בשיא חולשתם בעקבות התקיפות הישראליות של החודשים האחרונים.
האיראנים, שוב פעם מצאו את עצמם נבוכים: הם רצו לשמר את משטר אסד אך השנאה לישראל גברה עליהם והם שמו את כל הקלפים על היכולת של חיזבאללה לשגר טילים לעבר ישראל. כעת כשחיזבאללה ספג מכה כל כך קשה מישראל, גם היא לא מצליחה להגן על המשטר של אסד וחיזבאללה ידע לעשות זאת בצורה אפקטיבית.
ארדואן בחר בחלון הזדמנויות נוח מבחינתו ללחוץ על הרוסים בסוריה. טורקיה היא המפלט האחרון שנותר להון הרוסי שבורח מהמדינה בגלל הסנקציות ובגלל תנאי השקעה לא נוחים. במשבר הכלכלי הזוחל ברוסיה לא יאפשר לקרמלין להגדיל את התמיכה הכלכלית באסד, שכבר היה במוסקבה מוקדם יותר השבוע, וככל הנראה ביקש סיוע כלכלי. ההתדרדרות הזוחלת במצבה הכלכלי של רוסיה, בצד אוטוריטריזם או סגירה של המשטר הפוליטי, מחדדת את הסתירות המובנות של הפוטיניזם.
לפני כחודש, הבנק המרכזי של רוסיה העלה את הריבית ב-2%, מ-19% ל 22%, רמתה הגבוהה ביותר מאז פירוק ברה"מ ב-1991 – וכעת הבנקים מתכוננים לעלייה נוספת עד 25%. מאז תחילת המלחמה, הקרמלין אימץ גישה פרואקטיבית יותר כלפי תעשיה צבאית אך הדבר הזרים כוח עבודה רב מסקטורים רבים אל המפעלים הצבאיים, והדבר יצר מחסור בכוח אדם כמעט בכל הסקטורים שננטשו.
הציבור הרוסי, מהמבט הראשון, נראה, כי הוא מוכן לקבל כגזרה משמיים את ההשלכות השליליות של המתרחש בכלכלה הרוסית, אך יש עליית שיא בקרב הנסקרים בתשובה לשאלה "האם את/ה מעוניין להפסיק את המלחמה?" ל-51%. כלומר, רוב הציבור עושה קשר בין המצב הכלכלי של המדינה לבין המלחמה שעולה כמה מיליארדי דולרים ביום, ורוב הציבור מעוניין בסיום המלחמה. הציבור יודע כי התמיכה בדיקטטורים כמו אסד עולה הון לקופת המדינה אך הוא אינו מסוגל לשנות דבר אלה להפנים את הכעס.
הקרמלין בחר ללכת בדרך של השתלטות מוחלטת על הגופים העוסקים ברישום ובניהול נתונים סטטיסטיים, והפיכתם לשבויי המשטר: רוב הנתונים הסטטיסטיים הם חסויים בגלל הצרכים הביטחוניים לכלכלנים כלל אין גישה לנתונים אובייקטיביים אודות האינפלציה. באוקטובר, האינפלציה במדינה, לפי הגופים הרשמיים, עמדה על 8.6% בחישוב שנתי בשעה שהכלכלנים האופוזיציוניים מעריכים את האינפלציה בעשרות אחוזים. הפעלת הסנקציות על "גזפרום בנק", לפני כשבוע, בעקבות ביצוע עסקאות נפט וגז הבלתי חוקיות עלולה להאיץ תרחיש זה.
המשרד לבקרה על נכסים זרים, (Office of Foreign Assets Control, OFAC) הטיל סנקציות על "גזפרום בנק", המוסד הפיננסי הרוסי הגדול ביותר והאחרון שנותר ללא סנקציות. בנוסף, אותו הגוף (OFAC) הטיל סנקציות כלכליות גם על מספר בנקים רוסיים קטנים וגם בינוניים לצד סנקציות נוספות על חברות שמנהלות ניירות ערך ברוסיה. זאת ועוד: המשרד לבקרה על נכסים זרים (OFAC) הזהיר על הסכנות הטמונות בהצטרפות למערכת העברת מסרונים פיננסיים ברוסיה. ההתפתחויות הכלכליות האחרונות ברוסיה, כמו פיחות המהיר של הרובל הרוסי, סגירת "גזפרום בנק" יוצרות הזדמנות לפגיעה משמעותית יותר של צבא אוקראינה ביכולות הצבאיות של רוסיה, ועבור ארדואן, לעצירת הניסיונות של קרמלין לשמר את משטר אסד. ארדואן מבין כי רוסיה חלשה כלכלית לא תפתח חזית נוספת בסוריה והוא החליט לפעול.
היחסים בין רוסיה לטורקיה מורכבים עד מאוד. מחד גיסא, טורקיה נחשבת לאחת הלקוחות העיקריות של הגז הרוסי, ומאידך גיסא, בגזרת סוריה למשל, הטורקים והרוסים תמיד היו בצדדים המנוגדים של הלחימה. טורקיה תמיד תמכה וממשיכה לתמוך באויביו של אסד, ואילו רוסיה משמרת את משטרו ואת מעמדו. האירועים המתרחשים בסוריה ממחישים "תקיעת סכין" על ידי הטורקים בגבו של קרמלין. אך זוהי לא פעם ראשונה שארדואן פועל בצורה הזו.
בשנת 2020 שלחה טורקיה כמה דיוויזיות ללוב על מנת לתמוך במשטר במדינה, בעוד הקרמלין תמך בגנרל ח'ליפה חפתר, אשר נלחם נגד המשטר. כבר באפריל 2019 פתח גנרל חפתר במערכה לכיבוש טריפולי בתמיכת רוסיה, איחוד האמירויות הערביות ומצרים. ארדואן תקף בחריפות את המדינות התומכות בחפתר, ואף האשים את רוסיה בשליחת 2,500 שכירי חרב ללוב. גם אז, מבחינתו של קרמלין דובר ב"תקיעת סכין בגב". זאת, מכיוון שארדואן עצמו יזם את המהלך הלובי, וגם הבטיח שיעניק במה דיפלומטית שבמסגרתה ייוצגו אינטרסים שונים בלוב. אלא מאוחר יותר, הוא האשים את רוסיה בתוקפנות, ודרש ממנה להוציא את הלוחמים מהמערכה הלובית.
ד"ר יבגני קלאובר, הוא מרצה בית הספר למדע המדינה, אוניברסיטת תל אביב