תמונת המצב האסטרטגית הנוכחית יוצרת קרקע נוחה ואולי אף הזדמנות אסטרטגית לשחרור חטופינו. הדבר מקבל משנה תוקף למול הפעילות הצבאית הדלה יחסית בעזה (עם עצימות ונראות גבוהה מדי פעם) ולמול היעדרו המוחלט כמעט של מאמץ לפירוק יכולותיו השלטוניות/ האזרחיות של חמאס.
במצב עניינים זה ברור שיש עדיפות מוחלטת לשחרור החטופים ובהקדם, במיוחד למול השינוי הטקטוני שעבר חמאס עם חיסולו של יחיא סינוואר.
לצערי אנחנו ממשיכים לפעול במתכונת חד-ממדית של זה או זה מבלי להבין את חשיבותה של הראייה המערכתית ושל התמהיל של הדברים.
לכן החלופות שלנו נראות כך:
עסקה, הסכמה לכל תנאי חמאס ויציאה כוללת מהרצועה
המשך הלחימה
ממשל צבאי
יציאה מוחלטת מעזה ושחרור חטופים
הצבת הדברים כך טועה ומטעה מאוד, ומציגה תמונת מציאות של שחור או לבן. ולא כך היא. המציאות היא תמיד בגוון האפור.
רק ההבנה שמיד עם סיום הלחימה יתחיל שלב מעבר זמני ולא מיד שלב היום שאחרי, תאפשר להפנים שרק תמהיל יביא את שחרור החטופים (ובטח לא ההתמהמהות הנוכחית במאמץ בשטח):
1. עבודה מדינית על תנאים לעסקה.
2. השתלטות בהקדם (די להתמהמה) על חלוקת הסיוע ההומניטרי ככלי לפגיעה אקוטית ביכולות שלטון חמאס שתביא ללחץ גדול אצלו ורצון לשחרר חטופים כדי לעצור את זה. השתלטות כזו אינה אומרת ממשל צבאי בשל זמניותה, מעורבות חיילים אמריקאיים לשעבר ועוד. להפך - היא יוצקת תשתית סופר איתנה לשלב היום שאחרי.
3. פיתויים של כסף ודרכון זר (לא בהצהרות שאין בהן אמון מצד הציבור העזתי במעשה, עם כסף ממשי מול העיניים וכתובות קונקרטיות לפנייה). לפי הדיווחים אופציית הדרכון הזר והאפשרות להתחיל בחיים אחרים עשויה להיות אפקטיבית כשלחמאס יאבד מנוף הלחץ העיקרי שלו על האוכלוסייה - חלוקת הסיוע והמזון (כי מי ימסור מידע כשהוא חושש מהצד השני יותר?).
בשלה השעה: כדאי שנפסיק עם החשיבה הבינארית (שחור או לבן) ועם ההתמהמהות המיותרת שעלולה לסכן את החטופים - יש לתפור לאלתר "חליפה ייעודית" לשלב המעבר הזמני, ועל הדרך להיזהר מהיוזמות המצריות שתוצאתן תהיה מודל חיזבאללה גם בעזה, קרי ממשלת בובות בפרונט וחמאס מנווט את עזה מאחורי הקלעים.