ניכר כי הקרב בסוריה בין המורדים לצבא בשאר אסד, הוא אינו רק קרב על עתידה של סוריה – אלא על עתידה של איראן במזרח התיכון, כך ניתן ללמוד מהדיון בין הפרשנים הבכירים באיראן בשאלה: האם מדובר על איום חמור למעמדה של איראן בזירה הסורית, או דווקא בהזדמנות לבסס מחדש את מעמדה האסטרטגי?
פרשנות אחת רואה איום חמור למעמדה של איראן בסוריה בעקבות האירועים ומנתחת את הנתונים כך: "במודע או שלא במודע, נוצרה הצטלבות אינטרסים בין ארצות הברית, ישראל, טורקיה ורוסיה בסוריה. במטרה להוצאת הכוחות האיראנים ובני בריתם מסוריה". לכידות אינטרסים זו מייצרת איום ממשי על הנוכחות האיראנית באזור. הפרשנים "אינם מעריכים כי מדובר על קנוניה בין ארצות הברית תחת הנהגתו של ביידן לרוסיה", אלא מעריכים כי מדובר על סיכומים נפרדים בין רוסיה וישראל מחד לטורקיה ורוסיה מאידך, היוצרים את הסכנה לאיראן.
הסיכומים הללו נובעים מהלחץ הטורקי על רוסיה לאחר שניסתה לייצר פגישה עם אסד והוא סרב לאור הלחצים האיראנים. במקביל הלחץ מכיוון ישראל המאיימת בהתקפות בסוריה והתנקשות בבשאר אל־אסד אם הרוסים לא ישכנעו אותו להתנתק מאיראן, זו מעריכים האיראנים "הייתה המטרה בביקורו של רון דרמר ברוסיה".
על שינוי המגמה הרוסית למדים האיראנים מהתקיפות האוויריות שלהם, שהיו בעבר מכריעות במאבק נגד האופוזיציה הסורית והפכו לחלשות ולעיתים אף נעדרות, "ומכך שהקרמלין מעביר את האחריות לצבא הסורי, אף שהוא אינו ערוך להתמודד עם המצב לבדו". כמו גם מעריכים האיראנים כי בביקורו בימים האחרונים של אסד ברוסיה הוא נדרש להכריז על ניתוק מוחלט מאיראן או שיודח מתפקידו.
בנוסף מעריכים פרשנים באיראן כי גם אם יחוסל או יודח אסד, הדבר "לא ישפיע על ההשפעה הרוסית בדמשק", ואם אכן חתמה מוסקבה על הסכמים נפרדים מאחורי הקלעים עם טורקיה וישראל "היא תמלא תפקיד משמעותי יותר בעתיד אל מול דמשק ללא נוכחות חזקה של היריבה האיראנית".
לעניין טורקיה מעריכים האיראנים כי גם אם עמדה מאחורי תקיפת המורדים וגם אם רק הסכימה לה מטרתה אינה רק נקמה באסד, "אלא היערכותה לפעילות נגד הממשל העצמאי הכורדי בעתיד הלא רחוק, וייתכן שנסיגת הכוחות הרוסיים מתל רפעת היא הקדמה לכך". בהקשר הטורקי, מצרים הפרשנים כי הטעות הגדולה ביותר של המשטר האיראני בהערכת הסיכון מישראל וארה"ב כסכנה העיקרית לאיראן "ולא מהפיכתה של טורקיה לאימפריליסטית"
על פי הערכות אלה, התרחישים האפשריים לעתיד עגומים למדי עבור איראן. בין האפשרויות העולות בקרב הפרשנים באיראן: "קריסת המשטר הסורי כתוצאה מהתקדמות מהירה של האופוזיציה, עצירת המתקפה כתוצאה מהבנות בינלאומיות שיובילו לניתוק הקשר בין דמשק לטהרן, או אפילו הפיכה צבאית שתשנה את מבנה השלטון בסוריה לחלוטין". "איראן עלולה למצוא עצמה מחוץ למשחק", הם מעריכים ומציעים להמתין להתפתחות.
מהעבר השני יש פרשנים איראניים שאינם רק מנתחים את האיום האזורי, אלא מציגים את ההזדמנות. להערכתם לישראל ולארה"ב מטרה אחת: "למנוע מחיזבאללה להשתקם. ומכאן להשמיד את קווי האספקה והתמיכה של חיזבאללה", או במילים אחרות את המגרש הסורי. בהקשר הזה, לאחרונה ישראל שלחה מסרים לממשלת סוריה ולבשאר אסד שאם לא ימנעו אספקה לחיזבאללה, משטר סוריה יעמוד בפני סכנת קריסה, עכב כך הוגברו ביקורי הבכירים האיראנים בסוריה.
ארה"ב, ישראל וטורקיה כנראה מעריכות שממשלת סוריה, צבא סוריה, איראן ורוסיה, לא יוכלו (כמו בשנים 2011 עד 2018) לנהל קרב כנגד המורדים ולנצח אותם במיוחד כשבניגוד לעבר, איראן מעורבת בעימות עם ישראל ורוסיה שקועה במלחמה באוקראינה, יחד עם העובדה כי חיזבאללה אשר שימש כוח מרכזי בהגנה על המשטר, אינו מסוגל כיום על פי הערכות לבצע זאת לאור האבדות בנפש ובאמל"ח שספג מהמלחמה עם ישראל, דבר שהיה אחד הזרזים לעיתוי התקיפה של המורדים.
ישנה אפשרות מעריכים הפרשנים האיראנים כי אף ישראל תבחר בניצול הזדמנויות בסוריה ותפעל באופן התקפי ולא רק לתמיכה במורדים כבעבר.
המשבר הנוכחי, על אף המורכבות שבו, טומן בחובו גם הזדמנויות משמעותיות עבור טהרן. "הקרב על חאלב הוא קרב על עתיד ציר ההתנגדות", הם מצהירים. לדבריהם, ניצחון בזירה הזו לא רק שיבלום את האיומים המיידים אלא אף יספק לאיראן אפשרות לבסס מחדש את מעמדה האזורי.
"העיר חאלב, ששוחררה בעבר בזכות כוחות איראניים, וכעת היא שוב מוקד קריטי. הצלחה בהדיפת המחבלים תוכל להוביל לשחרור אידליב ולחיסול האופוזיציה הסורית לאחר שנים של לחימה", הם מסבירים. יתרה מכך, הקרבות הנוכחיים מספקים הזדמנות לחזק את הנוכחות המבצעית של כוחות ההתנגדות האיראניים, שיכולים לשמש כמנוף להרחבת השפעתה של איראן באזור ולכן יש להזרים אותם לאזור..
למרות לחצים משמעותיים על בשאר אל־אסד להתרחק מאיראן, ישנם מי שמאמינים כי האירועים האחרונים דווקא יחזקו את תלותו בטהרן. "אם המשטר הסורי ימצא עצמו מבודד יותר, איראן תהפוך לבת הברית הבלתי נמנעת", הם טוענים.
הקרבות בסוריה אינן רק קרבות טריטוריאלים, כך מבינים בטהרן. זהו מבחן ליכולתה לשמר את מעמדה האזורי ואת הציר. לכן המסקנה עבור איראן כי עליה להילחם על אחיזתה בסוריה ולשמר על ציר ההתנגדות, עקב כך איראן פועלת להזרים כוחות לסוריה כך גם לפי הפרשנים "במטרה לעזור למשטר הסורי", כאשר בפועל מדובר במטרה לעצור את הניסיונות האיזורים לנתק את ציר טהרן-דמשק כפי שהיא מנתחת זאת, לאור החולשה של המשטר הסורי ולאור הבריתות הנרקמות להערכתה, למנוע את הפגיעה והשתלטות על נכסים אסטרטגיים איראניים.
הכותב הוא סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור. מומחה למו"מ, בכיר לשעבר במערכת הביטחון