הרמטכ”ל הרצי הלוי ילך הביתה בקרוב. השאלה היא מתי. מתחילת השבוע צוטטו גורמים בלשכת ראש הממשלה כאומרים שרב־אלוף הלוי יפרוש בתוך חודש. “הרמטכ”ל מודע למחדל הגדול, בכך שלא עדכן את ראש הממשלה על האיתותים המדאיגים מהרצועה”, ולכן הוא אינו מתעקש להישאר בתפקידו.
הניסוח של מי שמכונים “גורמים בלשכת ראש הממשלה” מעיד על כך שראש הממשלה רוצה מאוד שהרמטכ”ל הלוי ילך בתוך חודש. בלשכת ראש הממשלה מעוניינים שרב־אלוף הלוי יאמץ את הקו של אנשי נתניהו שלפיו הוא, ורק הוא, אחראי למחדל הגדול בכך שלא עדכן את ראש הממשלה על האיתותים מעזה. אין ספק שזה אחד הספינים המקוריים שיצרו לאחרונה מקורבי ראש הממשלה. המקורבים אינם משאירים טביעת אצבעות, כך שתמיד יוכלו להתכחש לפרסומים. הם שולחים מסר ברור בנוגע לְמה שמצפה נתניהו, ומקווים שהלוי לא יתעקש לכהן בתפקיד לאורך זמן.
הלוי הוא לוחם ומצביא אמיץ שמנהל את המלחמה בצפון ובדרום בנחישות ובמקצועיות. הוא ניחן בהגינות שבה הוא צעד לאורך שירותו הצבאי. לכן היה זה רק טבעי שהוא יהיה בין הראשונים לקחת אחריות על אירועי 7 באוקטובר. לקיחת אחריות היא חלק ממנהיגות, והרצי הלוי הוא מנהיג. הוא ראוי להערכה גם משום שהוא אינו נותן לשיקולים אישיים לגבור על שיקולים ממלכתיים.
הלוי סוכר בינתיים את פיו. הוא עדיין לובש מדים, ואין לו כוונה לאפשר לראש הממשלה או לשר הביטחון למצוא סיבה שתביא לפיטוריו. לצד חתירה למצוינות ולהתחדשות, הוא אינו נרתע מקבלת החלטות מורכבות בתנאי אי־ודאות. הפרסומים והספינים מלשכתו של ראש הממשלה מגיעים גם לאוזניו של הרמטכ”ל, אבל במצב הנוכחי חשוב שהוא יהיה זה שיקבע את העיתוי לפרישתו. הלוי אינו מתרגש מההודעות האנונימיות. ברור לו מי עומד מאחוריהן.
הרצי הלוי ייזכר כאחד הרמטכ”לים הטובים של צה”ל. אין באמירה הזאת כדי להפחית מחומרת המחדל של 7 באוקטובר ומאחריותו האישית לכך כראש המטה הכללי של צה”ל. הכישלון מונח כאבן רחיים על צווארו. כמי שצמח בקהילת המודיעין, ושימש בעבר ראש אגף המודיעין בצה”ל, הוא נודע ביכולתו לשלב בין טכנולוגיה מתקדמת לחשיבה מודיעינית אסטרטגית. דווקא הוא כשל כראש המטה הכללי ב־7 באוקטובר. ביקורת הושמעה כלפיו גם על כך שלא יצא בפומבי נגד החלטות הדרג המדיני שנתפסו כפוליטיות באופן מובהק, ופגעו בניטרליות של הצבא.
ועם זאת, רא”ל הלוי הוא אחד המפקדים שהובילו את הצבא בתקופה מורכבת – ביטחונית, מדינית וחברתית. הלוי ייזכר כרמטכ”ל שקול, ענייני ומקצועי בימים של שסעים בחברה הישראלית, וכמי שהתמודד בהצלחה עם ריבוי חזיתות: חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון, הגבול הסורי, יהודה ושומרון, עיראק ותימן. את כל זה הוא עשה בהצלחה גדולה, להוציא את כישלון 7 באוקטובר.