ויקיפדיה נוסדה בשנת 2001 כפרויקט המעצים את הפרט ואת החברה, כפי שהדבר מתבטא במוטו שלה, "אנציקלופדיה שיתופית, חופשית, שכולם יכולים לערוך". הפלטפורמה התבססה על שני עקרונות יסוד: הצגת ידע ניטרלי ופתיחת האפשרות לכלל הציבור להשתתפות בייצור הידע.
עד מהרה הפכה ויקיפדיה האנגלית למקור מידע ראשוני מסוגו, עם למעלה ממיליון מבקרים ביום. המעמד חסר התקדים מעניק לפלטפורמה השפעה עצומה על עיצוב התודעה הציבורית של מיליונים ברחבי העולם, באופן המשקף את החזון הדמוקרטי של היכולת לגבש דעה עצמאית מתוך נגישות חופשית למידע ולידע.
לאורך השנים, האתוס המעצים של ויקיפדיה התברר ככזה שאינו חף מבעיות. לדוגמה, קיים פער מגדרי ניכר המתבטא במספר מצומצם של עורכות באתר. אולם לאחר 7 באוקטובר החלה להתרחש תופעה חמורה אלפי מונים, שרוקנה את ויקיפדיה האנגלית מערכי הבסיס שלה והפכה את המיזם מכלי להעברת מידע לכלי תעמולה נגד ישראל וקבוצות מובחנות נוספות.
קבוצה של כ־40 עורכים, בעלי אוריינטציה פרו־פלסטינית לאומנית, קיבעה את מעמדה ההגמוני באתר והחלה לשנות את הכללים באופן שהוביל להטיה נגד ישראל במגוון רחב של ערכים. תופעת האנטישמיות באה לידי ביטוי לא רק בערכים העוסקים בשואה, אלא גם בהחלטה לבטל את האמינות של הליגה נגד השמצה (ADL) כמקור מהימן, לצד הכרה באל־ג'זירה כמקור לגיטימי. בנוסף, נאספו עדויות בעניין יחס עוין לעורכים יהודים בדפי השיחה, לרבות בדיחות אנטישמיות. היבטים אלו תועדו בערך "אנטישמיות בוויקיפדיה האנגלית", שבאופן ציני צומצם והועבר כתת־קטגוריה לערך "ביקורת על ויקיפדיה".
הקבוצה האנטי־ישראלית ביססה את מעמדה גם באמצעות החלטה שהגבילה את העריכה בערכים רגישים העוסקים בישראל ובקונפליקט הישראלי־ערבי, רק למי שיש להם ניסיון של 30 יום וכתיבה של 500 ערכים. החלטה זאת אפשרה לקבוצה לערוך מחדש את כל הערכים כמעט שקשורים לישראל, תוך יצירת הטיה ברורה, לצד חסמים משמעותיים לאיזון מחודש של התוכן.
דוגמה בולטת להטיה היא השינוי בערך האנגלי "ציונות". בעוד שבעבר הוגדרה הציונות כתנועה לאומית, השואפת להקים בית לעם היהודי בארץ ישראל, הגדרה עדכנית מאוקטובר 2024 מציגה את הציונות כתנועה קולוניאליסטית, ששאיפתה הייתה "לכבוש כמה שיותר שטחים עם כמה שפחות ערבים", תוך מחיקת הקשרים התרבותיים והדתיים של העם היהודי לארץ ישראל.
כדי להתמודד עם הבעיה אפשר לעשות שימוש באמצעים כגון בינה מלאכותית לזיהוי הטיות, לדרוש פיקוח של מומחים חיצוניים ולחייב פעילות בשם מלא של מפעילי המערכת. הצעות אלה לא זכו למענה הולם. המשך ההטיה מעורר דאגה רבה נוכח ההשפעה העצומה של הפלטפורמה. העובדה שבינה מלאכותית מסתמכת אף היא, בין השאר, על ויקיפדיה, מעצימה את השרשתן של התפיסות החד־צדדיות.
הכותבת היא ד"ר שלומית אהרוני ליר חוקרת ויקיפדיה, עמיתת מחקר באוניברסיטת חיפה