הכטב"מ ששוגר היום ופגע בבניין מגורים ביבנה, מהווה אינדיקציה נוספת לכך שבניגוד למתרחש בלבנון, סוריה ואפילו בעיראק, ההנהגה החות'ית בתימן גמרה אומר להמשיך את המאבק מול ישראל בכל מחיר,  עד אשר המערכה בעזה תסתיים לכל הפחות. יודגש, כי שיגור הכטב"מ איננו אירוע בדיד. לאחרונה שיגרו החות'ים מספר טילי קרקע קרקע כנגד ישראל ולמרות התקיפות שביצעה ישראל באיזור נמל חדידה וממשיכים לתקוף את הנוכחות הימית האמריקנית באיזור המיצרים, ולהפיל בעיקר כטב"מים של האמריקנים אשר פועלים ברציפות במטרה לזהות ירי של החות'ים. 

הפעלתנות החות'ית, בולטת במיוחד לאור ההחלטה של חיזבאללה לסיים את המערכה מול ישראל ובפועל לנתק את הקשר הגורדי בינו לבין חמאס לאחר ה-8 לאוקטובר; אי התגובה של איראן לתקיפה הישראלית כנגדה; וכן "המיתון" בפעילותן של המיליציות השיעיות בעיראק, שגם אם הן ממשיכות לפעול אל מול ישראל נוח להן שהחות'ים מקבלים על כך אחריות כ"פעולה משותפת". 

כך, הלכה למעשה החות'ים מובילים את המאמץ הצירי מול ישראל. יתרה מכך, נראה שאולי בשל ההחלשות בפעילות המתואמת של הציר מול ישראל, הגברת הפעילות החות'ית מאפשרת לתנועה זו מעמידה אותה שווה מול שווים עם שאר חברות הציר (ואולי אפילו מאפשרת לה לקבל מעמד בכורה בציר), מגבירה את הנכסיות שלהם בעיני חברות הציר (בוודאי על רקע קריסת משטר אסד והתבוסה שספג חיזבאללה מידי ישראל), והופכת תנועה זו כגורם צבאי שיש להתחשב בו ברמה האיזורית והבינלאומית. 

הבעיה המרכזית בפעולה אל מול החות'ים היא חוסר היכולת של הפעילות של ישראל או של ארה"ב מלהרתיע את החות'ים מהמשך פעילותם. זאת ועוד, נראה שדווקא הפעולות הללו דווקא מאיצות את הפעילות החות'ית אל מול האוניות העוברות במיצרי באב אלמנדב או אל מול ישראל. נכון, שהחות'ים בניגוד לחיזבאללה או אפילו למיליציות השיעיות, לא באמת יכולות לאתגר צבאית את ישראל, והירי שלהם הוא בעיקר מציק אבל לא מסכן נכסים אסטרטגים, אבל חשוב לזכור כי בוודאי בהקשר הימי לא נמצא פתרון לפעילות החות'ית שהובילה בפועל לקפאון בפעילות נמל אילת ופגעה קשות ביבוא הישראלי ממזרח אסיה. 

ולכן, ספק רב מאוד אם המשך פעילות ספורדית, משמעותית ככל שתהיה מול החות'ים, תשנה במשהו את המצב הנוכחי, מה גם שגם אם המערכה בעזה תגיע בסופו של יום להפסקת אש, אין ערבות שהחות'ים ישהו / יעצרו את פעילותם הצבאית אל מול ישראל / המיצרים בתואנות אחרות. בהקשר לכך, ראוי לציין כי גם פעילות הקואליציה אל מול החות'ים אמנם משיגה הישגים מסויימים אבל היא בוודאי שלא מרתיעה או מונעת לחלוטין את הירי החות'י. 

לאור זאת ישנו צורך לחשוב על מערכה רציפה ומשותפת שמטרתה לא תהיה למנוע טקטית את הפעילות של החות'ים אלא כזו שתוביל בסופו של דבר גם להפלת המשטר החות'י. זה בוודאי לא יהיה קל ולא מהיר, אבל ברור כיום שהמערכה מול החות'ים לא תהיה "זבנג וגמרנו", ומחייבת כאמור את השותפות לאורך זמן של ישראל, ארה"ב, מדינות האיזור ואותן מדינות שמעוניינות להבטיח את חופש השייט במיצרים. 

החות'ים הינה תנועה שונה לחלוטין גם בציר. אין לה כמעט שיקולי "רווח והפסד" שכן אין לה כמעט נכסים אסטרטגים שפגיעה בהם תשפיע על הנהגתה לעצור את הירי, ועובדה זו יחד עם הלהט האידיאולוגי שלה והתחושה ש"אין לה מה להפסיד" מובילה לכך שהללו חדורי מוטיבציה להמשיך ולתקוף את ישראל ללא כל קשר למתרחש בקרב שאר חברות הציר, שהחלשותן דווקא מחזקת את התדמית החות'ית כמי שלא נכנעת לישראל או ארה"ב מולן היא מתייצבת "שווה מול שווים". לאור זאת, חשוב שהתגובה מולם לא תהיה "פבלובית" אלא מערכה מתמשכת שתוביל בסופו של יום להפלת המשטר, שכן אחרת יהיה קשה מאוד למנוע את הירי מתימן לאורך זמן, גם אם תהיה הפסקת אש בעזה.