ברוסיה קיבלו באופן קשה את ההתפתחויות האחרונות בסוריה, מכיוון שגישתם לנוכחות בסוריה הוכתבה במידה רבה על ידי השאיפות האימפריאליסטיות של הקרמלין. סוריה היוותה עבור הרוסים מעין גשר למזרח התיכון ולמדינות רבות באפריקה. שם, מעבר לים, הקרמלין שם את יתדי האחיזה האימפריאליסטיים שלו בשנים האחרונות.

רוסיה היא הנפגעת המרכזית מנפילת המשטרו של בשאר אסד, בשעה שטורקיה היא המרוויחה העיקרית, אך בקרמלין לא רוצים להודות בכך. בקרמלין לעולם לא יספרו שהם היו אלה ששללו את ההצעות הטורקיות לנסות למצוא הסדר מדיני כלשהו לבעיית הכורדים, והם גם דחו את ההצעות הקטאריות לשים קץ לבעיות שמעכבות את בניית תשתיות גז המכוון לאירופה בסוריה.

ולדימיר פוטין ובשאר אל-אסד, יולי 2024 (צילום: רויטרס)
ולדימיר פוטין ובשאר אל-אסד, יולי 2024 (צילום: רויטרס)

אסד, שקיבל ערבויות אישיות לחייו ולמשטרו מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, חש שרימו אותו, בשעה שפוטין עצמו כבר לא יוכל לנפנף בדגל סוריה ולומר שהוא לא מסגיר את בני בריתו ולא בוגד בחבריו. הערבויות של הקרמלין, מסתבר, שוב, לא שוות פרוטה ונוכחותו של אסד במוסקבה היא ההוכחה החיה לחולשתו.

נפילת משטרו של אסד תוך 11 יום חשפה כי לפוטין היה מנדט לפעולות מצומצמות בלבד בשטחה של סוריה וכי מטרתן של הפעולות האלה הייתה הגנת על משפחת אסד בדמשק, על הבסיס הצבאי בטרטוס, ועל הנמל הימי בלטקיה. התמונות של היציאה המבישה של ארה"ב מאפגניסטן, אשר שימשו את הפרופגנדה הרוסית כשהיא רצתה להצביע על חולשתו של המערב, לא יפצו על התמונות העוד יותר קשות של הבריחה הרוסית מסוריה.

בעשור האחרון ברוסיה הייתה רווחת הטענה כי "הגאון הגיאופוליטי" שיושב בקרמלין הציל את משטרו של אסד במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, כשבפועל זה היה הקבינט של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, אשר תכנן מתקפה על היעדים של המשטר אחרי שהאחרון חצה את "הקו האדום" שהגדיר בתחילת המלחמה.

בגלל ההתנגדות בקונגרס והלחץ הרוסי הושג הסכם פשרה בתיווך האו"ם. הנשיא אובמה בתמימותו האמין להבטחתו של פוטין לפרק את סוריה מהנשק הכימי ולהמשיך לפקח ששום נשק לא קונוונציונלי לא מגיע לידיו של אסד. ברוסיה מכחישים את העובדה כי הם לא עשו דבר על מנת לעמוד בהבטחה שניתנה לנשיא ארה"ב, וב־4 באפריל 2013 הארגון הסורי לזכויות אדם דיווח כי ישנם כמאה הרוגים וכ־400 פצועים במתקפה כימית במעוז אידליב.

התקיפה בוצעה על ידי המטוסים הסוריים או המטוסים הרוסיים במחוז המרדני. ישנם הוכחות בשטח כי נעשה שימוש בגז סארין, שממנו היה אמור להתפרק אסד, בפיקוח מוסקבה, אחרי הסכם עם ממשל אובמה ב־2013. הנשק הכימי ממשיך להתגלות בסוריה בימים אלה בעקבות הכניסה הישראלית לאזור החיץ בגולן. לפני כ־3 ימים באמצעי התקשורת דווח כי הטנקים וכוחות חי"ר חצו את הגבול ונכנסו לאזור החיץ בגולן וכי הותקף מאגר נשק כימי ממנו אסד היה אמור להתפרק לפי אותו ההסכם.

הצעירים הסוניים בסוריה התאכזו עד מאוד מנשיא ארה"ב אובמה, שהאמין לפוטין וסייע לו להציל את משטרו של אסד, וזה גרם להם לשבור ימינה, לכיוון הרדיקלי יותר, והם הצטרפו לשורות של איחוד הכוחות של אבו מוחמד אל־ג'ולאני, מנהיג ארגון "הייאת תחריר א־שאם", ארגון האופוזיציה הבולט ביותר נגד משטר אסד. 

אל-ג'ולאני (צילום: רשתות ערביות)
אל-ג'ולאני (צילום: רשתות ערביות)

בעקבות ההסתבכות של רוסיה ובעלות בריתה, איראן, צפון־קוריאה, ובלארוס, במעורבויות צבאיות באוקראינה ובסוריה, נראה כי בקרמלין לא העריכו נכונה את ההשלכות הבעייתיות של ההתערבויות האלו מבחינת המחיר. המרד הסוני בסוריה חשף, כי ההתקדמות באוקראינה היא קודמת לכל מבחינתו של הקרמלין.

הם לא ניסו להציל את המשטר של אסד על ידי מעבר של כמה דיוויזיות בודדות מן החזית האוקראינית לחזית הסורית. בנימה מטאפורית, ניתן לומר, כי בשביל לנגוס עוד סנטימטר מאוקראינה, רוסיה ויתרה על נוכחותה בסוריה אשר הבטיחה לה מעמד של מעצמת־על בכל היבשות אשר עוטפות את הים התיכון.

דעת הקהל ברוסיה, בעקבות הפרופגנדה האינסופית, אימצה לעצמה עמדה של הצדקה של המעורבויות בגיאורגיה, במולדובה ובאוקראינה, ורצון עז להתנתק מהגורמים אשר מגבילים את ההתפשטות הטריטוריאלית. כתוצאה מכך הקלף של רוסיה במשא ומתן העתידי, אשר אמור להתחיל עם כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן – נחלש.

רוסיה כיוונה להתחזק בעקבות הטלטלות שהחלו ב-7 באוקטובר, אך בפועל רצף האירועים הזה הוביל להחלשת האיראנים והחיזבאללה ונפילת משטר אסד. המרד הסוני העלה את הצורך במעורבות צבאית רוסית בסוריה אך הקרמלין התגלה כחסר אונים.

רוסיה לא מעוניינת בהקמה של צינור גז שאמור להיבנות בעתיד הקרוב ולהעביר את הגז של קטר לאירופה. בנוסף, רוסיה רואה באור שלילי את המעבר של הגז הניגרי דרך ניז'ר לאירופה. לפני מספר חודשים העיתון של ניגריה "ניגריה טיימס דיווח, כי מועצת הפיתוח והניטור של ניגריה (NCDMB) מקימה מפעל בממדי ענק לייצור צנרת בפולקו (Polaku) שבניגריה.

לרוסיה אין עניין בהובלה של הגז של ניגריה דרך ניז'ר לאירופה מכיוון שזה יצמצם את יכולת התמרון של הקרמלין אל מול מנהיגי אירופה. לרוסיה היה אינטרס משמעותי בהשהיית הפרויקט וחוסר יציבות באזור תורמת לכך. על מנת לממש את האינטרס הזה רוסיה חייבת להיות נוכחת בסוריה מכיוון שזאת מאפשרת לה חלון פתוח אל אפריקה. השליטה הרוסית על אפריקה התבצעה תמיד באמצעות סוריה, וכעת אנו צפויים לראות הצטמצמות של האימפריה הרוסית גם ביבשת זו.