בנובמבר 1961 החל מבצע “יכין” להעלאת יהודים מצפון אפריקה, בעיקר ממרוקו, לישראל. המבצע היה חלק מחזון העלייה הגדול של מדינת ישראל לפני הקמתה ואחריה, במטרה לקבץ את פזורות ישראל וליצור מרחב יהודי מאוחד. מדינת ישראל השקיעה אז מאמץ בקיבוץ הגלויות, והיא משקיעה גם היום. החזון הזה עדיין רלוונטי לימינו, ועדיין מהווה אתגר גדול למדינה.

גלי עלייה מרכזיים לישראל, גם אלה שאחרי השואה ואלה שהתרחשו כתוצאה מסכנה קיומית לחיי היהודים בארצות מוצאם, וגם אלה שהגיעו מארצות רווחה ממניעים ציוניים, מביאים איתם מורכבות של קליטה. עולים מרקעים תרבותיים ולשוניים שונים חווים קשיי השתלבות בחברה הישראלית. מדובר בקשיים פסיכולוגיים, בקשיי שפה, בטראומת העקירה והניתוק, בהתמודדות עם זרות ובדידות ובהתמודדות עם הבירוקרטיה הישראלית. למשימה הישראלית של קליטת עלייה יש מישורים שונים.

במישור הדמוגרפי, כדי לבסס מדינה יהודית, בעלת רוב יהודי מוצק, יש להקים מערך טיפול יעיל וידידותי לעולים העומדים בתנאי חוק השבות. לכך יש צורך בתמיכת הקהילה האזרחית המקומית, אך בעיקר נדרשת פעילות המגזר הציבורי בהסדרת יהדותם של העולים המעוניינים בכך ובתמיכה באלה שמשקיעים בתהליך הגיור.

במישור הכלכלי, קליטת העולים מחייבת השקעות רבות של המדינה בדיור, בתשתיות ובהליכי הקליטה. נדרשת השקעה במימון קורסים בעברית, בהכשרה מקצועית ובסיוע כלכלי ראשוני למשפחות עולים.

במישור החינוכי, חייבת להיות התאמה של תוכניות הלימוד לעולים. לעיתים יש צורך בסגירת פערים לימודיים. יש חשיבות לתיווך מערכת החינוך הישראלית להורים ולתלמידים מרקעים שונים.

במישור התרבותי, פערי שפה וזהות תרבותית, קשיי תקשורת והשתלבות בחברה יוצרים מתחים בין קבוצות עולים מרקעים שונים. בצד יצירת זהות והטמעת ערכים ציוניים משותפים, יש לפעול לשימור זהויות מקוריות. בניית חברה מאוחדת מחד ומגוונת מאידך. אחדות והבחנה בשונות, ולא אחידות המבטלת ייחודיות. גיוון והכלת השונה מחזקים שייכות והזדהות של כלל האוכלוסייה.

להגשמת החזון הציוני של שיבת העם לארצו יש כמובן עוד היבטים. לא נגעתי כאן בהיבטים ביטחוניים כחשיבות קליטת העלייה לצורך הגדלת מאגר המתגייסים לצה”ל, ולא בהיבטים רוחניים המתייחסים לקיבוץ גלויות כציווי דתי וכהגשמת נבואות הגאולה. העלייה הייתה לא רק מהלך דמוגרפי, אלא מהפכה לאומית שעיצבה את דמותה של מדינת ישראל מראשיתה ועד ימינו.

בשירו “קיבוץ גלויות”, העוסק במגוון הזהויות בארץ ישראל, כותב שאול טשרניחובסקי: “קַצְוֵי־תֵבֵל אִם נָדַדְנוּ, לִבּוֹתֵינוּ יַעַרְגוּ לָךְ, אֶל מוּל הָרֵךְ הִתְאַחַדְנוּ, יוֹשִׁיט יָדוֹ אָח אֶל אָח”. ציטוט זה, המקשט את כרזת יום קיבוץ הגלויות, ראוי שישמש לנו יסוד ערכי.

הכותבת שימשה יו"ר “אמונה",
תנועת האישה הדתית־לאומית