כישלון ישראל במבחני טימס הבינלאומיים במדעים ובמתמטיקה אינו מפתיע, והוא מוטל לא רק על כתפיו של שר החינוך הכושל, יואב קיש, אלא על שנים של קיבעון, הזנחה ופוליטיקה קטנה. אבל בימים של מלחמה בלתי נגמרת ושסע פוליטי וחברתי המתודלק על ידי ממשלת נתניהו, הידיעה החמורה הזו עברה מתחת לרדאר, ועולם כמנהגו נוהג.
אי אפשר להפריז בחומרת הנתונים ובצניחתם של תלמידי ישראל אל תחתית הדירוג של המדינות המפותחות. אי אפשר להימנע מהדאגה לעתידה של אומת ההייטק והמדע ואף לעתיד הכלכלי והביטחוני כתוצאה מהכישלון החמור. חשוב גם לזכור כי הנתונים האלה לא כללו את המגזר החרדי והמגזר הערבי, שאילו נכללו, היינו נמצאים עמוק עוד יותר בתחתית הטבלה.
בין הסיבות לכישלון, שרי חינוך שמבטלים באחת את כל מה שעשו קודמיהם, איכות המורים שאינה גבוהה, וארגוני מורים ריכוזיים המעודדים בינוניות ותוקעים כל העת מקלות בגלגלי הרפורמות. ב־15 השנים האחרונות, החופפות כמעט לחלוטין את כהונת נתניהו, מדינת ישראל מתנהלת מכוח האינרציה, ורק בזכותם של אנשים טובים ומוכשרים היא עדיין מתפקדת. אין דין ואין דיין, אין משילות, אין תוכניות לטווח ארוך ואפילו לא לטווח קצר, ואין חשיבה ודאגה לדורות הבאים. הכל נע סביב פולחן אישיות של אדם אחד, שמעדיף את אינטרסיו האישיים על פני טובת המדינה.
ומה עם לימודי הדמוקרטיה? על הרקע הזה אפשר להבין גם את הכישלון החמור לא פחות בהנחלת ערכי הדמוקרטיה לתלמידי ישראל. דלותם של לימודי האזרחות בישראל זועקת לשמיים, הן מבחינת מספר שעות הלימוד והן מבחינת התוכן, וביטול בחינת הבגרות במקצוע זה ודאי שלא הועיל. יתרה מכך, זה שנים ניטש קרב פוליטי סביב לימודי האזרחות בין זרמי השמאל והימין. הוויכוח היה לגיטימי ופתיר, לולא נכנסו לתמונה גורמים קיצוניים המבקשים לדלל את הדמוקרטיה על חשבון מוסדות השלטון ומערכת המשפט. די אם נזכיר כי חלק מהיועצים האקדמיים לספרי הלימוד באזרחות הגיעו מפורום קהלת, שסייע להובלת המהפכה המשפטית שבאה עלינו לרעה וכמעט החריבה את הדמוקרטיה הישראלית.
הרס מקצוע האזרחות משרת היטב את הרס הדמוקרטיה כי יש מי שמעוניין שציבור מצביעיו לא רק יהיה בור במדעים ובמתמטיקה, אלא יתנכר לשיטה הדמוקרטית כדי להכשיר כאן אוטוקרטיה עריצה. כבר עכשיו רבים ממצביעי הקואליציה סבורים שדמוקרטיה היא שלטון הרוב ותו לא. על הצורך בהגנה על חירויות הפרט הם לא שמעו, על החשיבות החיונית במגבלות על השלטון, על הפרדת רשויות, על איזונים ובלמים ועל אופייה של ישראל כמדינה לאומית וליברלית, הם בוודאי לא שמעו מעולם. ואם שמעו על כל אלה, ביטלו אותם כלאחר יד.
לכן, רבים ממצביעי הקואליציה הרעה הזו סבורים שדי לנו בשלטון הרוב, וכי השליט העליון שלו הם סוגדים יכול לעשות ככל העולה על רוחו. הוא יכול לתקוף את השופטים, את צה”ל, את השב”כ, את היועמ”שית. הוא יכול ליזום בליץ של חוקים אנטי־דמוקרטיים, שכדי לעקוף את הייעוץ המשפטי מקודמים על ידי שליחיו הנרצעים. שר המשפטים שלו יכול לעכב למעלה משנה את בחירת נשיא בית המשפט העליון, ובהנחיית המנהיג העליון מקודמת הצעת חוק דרקונית שתאסור על הקמת ועדת חקירה ממלכתית – כי הרי השליט אף פעם לא טועה. הס מלהזכיר את כישלונו הקולוסאלי של נתניהו בשמירה על ביטחון תושבי ישראל ב־7 באוקטובר, כישלון שהביא עלינו את הטבח הנורא, ואסור יהיה גם לחקור את ניהול המלחמה הכושל, שהביא את ישראל למלחמה הארוכה בתולדותיה, שלא לצורך. ועוד לא דיברנו על 100 החטופים שעדיין נמקים בשבי חמאס.
מדעים, מתמטיקה, קריאה ודמוקרטיה? הצחקתם אותם. את הממשלה הזו מעניינת רק שרידותה.