"כפי שנכנסנו לקרבאך וללוב – נעשה את אותו הדבר לישראל". את הדברים האלה אמר נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן רק לפני כשישה חודשים. נפילתו של משטר בשאר אל־אסד והגבול המשותף שיש לטורקיה עם סוריה נותנים משמעות מטרידה לדברים שאמר ארדואן, שלמעשה איים בפלישה קרקעית לתוך ישראל.
"אין דבר שאנחנו לא יכולים לעשות, אנחנו רק חייבים להיות חזקים", הוסיף ואמר הנשיא הטורקי במהלך מפגש פוליטי של הארגון המחוזי של מפלגת הצדק והפיתוח בארצו. בדבריו התייחס ארדואן למעורבות של ארצו בסיוע לאזרבייג'ן במלחמת נגורנו־קרבאך השנייה בשנת 2020. בנוסף, באותה שנה התערבה טורקיה במלחמת האזרחים בלוב, כששלחה כוחות שיפעלו לצד ממשלת ההסכמה הלובית.
נפילתו הדרמטית של שלטון אסד וניצחונם של המורדים הסורים, שבחלקם נתמכים באופן משמעותי על ידי טורקיה ופעלו בהכוונתה, צריכים להדליק נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות בישראל – ולא רק. ביהירותו הרבה מבטא ארדואן מה שנראה לא פחות מאיום על ישראל, וכיד הדמיון – במזרח התיכון שלו הוא כבר רואה את רגליו משכשכות במי הכנרת.
גם המיליציות הכורדיות מילאו תפקיד מרכזי בהתקוממות בסוריה, במיוחד בצפון המדינה ובמזרחה. הן התארגנו במסגרת "יחידות ההגנה העממיות" ו"יחידות ההגנה הנשיות", ובהמשך הקימו את "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" (SDF) בשיתוף עם קבוצות אתניות ודתיות אחרות. ה־SDF, בתמיכת הקואליציה הבינלאומית בהובלת ארה"ב, הצליחו לשחרר שטחים נרחבים מידי דאע"ש, כולל את העיר א־רקה.
עם זאת, מעורבות המיליציות הכורדיות יצרה מתחים עם טורקיה, הרואה בהן שלוחות של מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), המוגדרת במדינה כארגון טרור. כתוצאה מכך, טורקיה פתחה במבצעים צבאיים בצפון סוריה כדי למנוע את התבססות הכורדים לאורך גבולה. המצב הסתבך עוד יותר עם מעורבותם של כוחות נוספים, כולל רוסיה, איראן ומיליציות פרו־איראניות, מה שהפך את הזירה הסורית למורכבת ורבת־שכבות.
במקביל, יצאו ארגוני מורדים, ובהם "היאת תחריר א־שאם" ו"הצבא הסורי הלאומי" הנתמך על ידי טורקיה, למתקפה נרחבת בצפון־מערב סוריה. המתקפה כוונה נגד כוחות המשטר הסורי ותומכיו, אך גם השפיעה על האזורים שבשליטת הכורדים. במהלך הקרבות, לוחמות כורדיות נפלו בשבי המורדים, והכוחות הכורדיים איבדו שליטה על אזורים מסוימים.
המיליציות הכורדיות ממשיכות לשאוף לאוטונומיה פוליטית במסגרת "המנהל האוטונומי של צפון ומזרח סוריה", אך המציאות בשטח מחייבת אותן להתמודד עם לחצים צבאיים ופוליטיים ממספר חזיתות. המצב באזור נותר דינמי ומורכב, והכורדים נאלצים לנווט בין האינטרסים השונים של השחקנים המעורבים בזירה הסורית.
שינו לוקיישן לעיראק
הסתלקותו של אסד מהווה נקודת מפנה משמעותית במזרח התיכון, עם השלכות מרחיקות לכת על האזור בכלל ועל ישראל בפרט. לאחר 54 שנות שלטון של משפחת אסד, קריסת המשטר הסורי יוצרת מציאות חדשה ומורכבת, המחייבת בחינה מעמיקה של ההשפעות האפשריות על ישראל, במיוחד לנוכח היחסים המעורערים עם טורקיה וגבולה המשותף עם סוריה.
עם נפילת משטר אסד, מתעורר חשש מהתבססות גורמים עוינים, כגון מיליציות פרו־איראניות וארגוני ג'יהאד שונים. מיליציות פרו־איראניות ששהו בסוריה עוברות לעיראק, במטרה להשפיע משם על השלטון החדש בדמשק, ועלולות להוביל לאי־יציבות בגבול הצפוני של ישראל.
טורקיה עשויה לנצל את הוואקום השלטוני שנוצר כדי להרחיב את השפעתה באזור, במיוחד לנוכח מעורבותה הקודמת בצפון סוריה. היחסים המתוחים בינה לבין ישראל, שהושפעו מאירועים כמו משט המרמרה, עלולים להסתבך עוד יותר אם זו תחליט להתערב צבאית בסוריה. מאידך ישנם גם קולות הטוענים שדווקא המציאות המשתנה עשויה לקרב בין שתי המדינות, מתוך אינטרסים משותפים לייצוב האזור.
קריסת משטר אסד פוגעת קשות בציר האיראני, שכן סוריה שימשה גשר להעברת נשק ואמצעים לחיזבאללה בלבנון. עם זאת, קיים חשש שגורמים קיצוניים ינצלו את הכאוס להשתלט על מאגרי נשק, כולל נשק כימי, ולהשתמש בהם נגד ישראל – דבר שחיל האוויר מנסה למנוע באמצעות בליץ' תקיפות שבוצעו בימים האחרונים.
מלחמת האזרחים הפכה בשנים האחרונות את סוריה לזירת מאבק בין כוחות שונים. משטר אסד זכה לתמיכת איראן ורוסיה, שהעניקו לו גיבוי צבאי, כלכלי ודיפלומטי. קריסתו של המשטר השאירה חלל שלטוני, שעלול להתמלא בגורמים קיצוניים או במאבקים בין סיעות שונות, מה שעלול להפוך את סוריה לאזור של כאוס מתמשך. נפילת המשטר עלולה לאפשר לארגונים כמו דאע"ש או כוחות המזוהים עם אל־קאעידה להתבסס באזורים קרובים לגבול הישראלי, במיוחד ברמת הגולן.
אסד היה שחקן מרכזי בציר איראן־חיזבאללה־רוסיה. קריסתו תפגע קשות באיראן ותקשה עליה להמשיך ולבסס את השפעתה באזור. איראן, שהשקיעה מיליארדים בסוריה ובלבנון ורואה איך השקעתה יורדת לטמיון, עשויה לנסות לשמר אחיזה דרך מיליציות וארגוני פרוקסי. הכאוס עשוי לגרום לגלי פליטים נוספים. בעוד רוב הפליטים יזרמו לירדן, טורקיה ולבנון, ישראל תצטרך להתמודד עם לחצים בינלאומיים לסיוע הומניטרי.
חיבוק לשורדי חמאס
התמיכה של טורקיה במורדים מקרבת אותה מבחינה גיאוגרפית לישראל, ועל ירושלים להיות מוכנה מול האתגרים הביטחוניים שמציבה אנקרה באזור. רק לאחרונה הנשיא הטורקי – שלאורך כל מלחמת חרבות ברזל הביע עמדה נחרצת נגד ישראל והאשים אותה ב"רצח עם" בעזה – קרא למדינות נאט"ו שלא לאפשר שיתוף פעולה עם ישראל.
יתרה מזאת, בחודש מאי השנה הכריז ארדואן על הפסקת קשרי המסחר עם ישראל, ובנוסף, הוכרז בטורקיה יום אבל לציון חיסולו של אסמאעיל הנייה. לפני כשבועיים, במסגרת העצרת הכללית של האו"ם, הוא הוסיף ואמר כי "כפי שהיטלר נעצר על ידי ברית של ההומניות, כך בנימין נתניהו ורשת הרצח שלו חייבים להיעצר על ידי ברית של אנושיות הומניות".
זה אותו ארדואן שתקף את ישראל על רצח עם, שנחשב חבר קרוב של חמאס ושיצא להפציץ את הכורדים בסוריה ובעיראק בעקבות פיגוע שאירע בחודש אוקטובר באנקרה, אבל לפי דיווחים – פגע גם בבתים אזרחיים, במפעלים ובמתקני נפט.
בעקבות נפילת משטר אסד והשתלטות המורדים האסלאמיסטים על מוקדי השלטון בסוריה, פנו נציגי הכורדים הסורים, כך לפי הפרסומים, לגורמים בירושלים דרך מספר ערוצים, בבקשה לעזרה והגנה. ישראל, שרואה בקהילה הכורדית גורם ידידותי ובעל אוריינטציה מערבית, פועלת מול מדינות המערב מתחילת המערכה הנוכחית, במאמץ להבטיח את ביטחונה.
לנפילת משטרו של הרודן הסורי יש חשיבות גיאופוליטית רבה, אולם לצד ההזדמנויות לשינוי חיובי באזור – קיימת סכנה מצד מיליציות שאינן אוהדות ישראל, בלשון המעטה. התקרבות מורדים לגבול הצפוני של ישראל עלולה ליצור סיכונים חדשים, ויש להיערך אליהם בהתאם.
חשוב להאזין היטב למה שאומר "מנהיג סוריה החדשה" אחמד חוסיין א־שרע, המוכר בכינוי אבו מוחמד אל־ג'ולאני, שעומד בראש כוחות המורדים: "אנשי עזה, תמתינו לנו, היעד הבא שלנו ירושלים".
אל־ג'ולאני הוא מנהיג אסלאמיסטי סוני קיצוני ומפקד ארגון המורדים הסורי "היאת תחריר א־שאם". הוא היה חבר באל־קאעידה, נעצר על ידי ארה"ב, ולאחר שחרורו בשנת 2008 חזר לפעילות במסגרת "המדינה האסלאמית בעיראק" תחת הנהגת אבו בכר אל־בגדאדי.
עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011, נשלח אל־ג'ולאני להקים את סניף אל־קאעידה במדינה, ושנה לאחר מכן ייסד את ארגון ג'בהת א־נוסרה, שקרא לג'יהאד נגד משטר אסד. בהמשך שינה את שם הארגון ל"ג'בהת פתח א־שאם" והוביל איחוד של ארגוני ג'יהאדיסטים סורים תחת השם "היאת תחריר א־שאם".
ארה"ב הגדירה את אל־ג'ולאני כ"טרוריסט עולמי", והציעה פרס של 10 מיליון דולר עבור מידע שיוביל ללכידתו. בימים האחרונים נראה שנעשים ניסיונות להלבין את פועלו, אך יהיה מעניין לראות כיצד תפעל לבסוף וושינגטון נגד טרוריסט מבוקש, שהאידיאולוגיה שלו ברורה ומוצהרת – ירושלים היא בירת פלסטין. ומה יהא על מדינת ישראל? על זה ג'ולאני עדיין לא דיבר.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כללי כבוד של נאורו, סגן דקאן הסגל הקונסולרי, נשיא אגודת תקשורת הרדיו הישראלית וסגן נשיא מועדון השגרירים