למערכת המיסים בכל מדינה יש השפעה ישירה על התפתחות הכלכלה הלאומית. בנוסף, יש לה חלק חשוב בעיצוב יחסי הפרט עם רשויות המדינה. מסיבה זו נכון לבחון מחדש את נושא "הרווחים הכלואים", במיוחד לנוכח היותם מקור חשוב להגדלה של הכנסות המדינה, כפי שהציג משרד האוצר לאחרונה בוועדות הכספים בכנסת.
ראשית, יש לעשות הבחנה ברורה בין רווחים צבורים לרווחים כלואים. רווחים צבורים הם כלל הרווחים שאותם צברה חברה פרי פעילותה העסקית. חלק מהם יוקדש למימון הוצאות החברה השוטפות, וחלק להשקעות, פיתוח והתרחבות. לאחר כל אלה, החלק שנותר מיועד לחלוקה בין בעלי המניות. רווחים כלואים הם אותם רווחים שהחברה יכולה לחלק, אבל נמנעת מלחלק.
לכל משק לאומי, אם הוא מנוהל בצורה שפויה, יש מטרת יסוד: לפתח את הכלכלה, להגדיל את התוצר הלאומי ולהגדיל את מספר מקומות העבודה. מי שמשיג מטרות אלה הוא בעיקר המגזר העסקי. חברה עסקית בע"מ משלמת מס חברות על כל רווח, כבר מהשקל הראשון: אצלנו בשיעור 23%, ברוב מדינות העולם פחות. כשהחברה מחלקת רווחים לבעלי המניות, היא משלמת מס נוסף בגין הרווחים שחולקו.
בעיית הרווחים הכלואים בישראל חדשה יחסית. עד שנת 2011 היה מקובל מס בשיעור 25% על משיכת רווחים. מאותה שנה, עקב המחאה החברתית, הועלה המס לבעלי מניות מהותיים בחברה לרמה של 30%־33%. בעלי חברות רבים רוצים אומנם לחלק דיבידנד, אבל הם אינם מוכנים לשלם מס גבוה מדי על כך, בנוסף למס החברות שהם משלמים.
הדבר הנכון לעשותו הוא פשוט לחזור לשיעור המס המקורי, 25%, ולחסל את שורש הבעיה של הרווחים הכלואים – הכנסות המדינה יעלו ללא צורך במיסוי נוסף. אבל במקום זאת שואף האוצר לגבות מס של 2% על הרווחים שלא חולקו כדי לכפות על החברות חלוקת רווחים בניגוד לרצונן. ניסיון כזה נעשה בכמה מדינות בעולם, ותמיד נכשל.
כשמדובר בחברות ריאליות כחברות בנייה, תעשייה, מסחר, מלונאות וכדומה, זוהי הצעה גרועה. היא מייצרת עימות מבני מתמיד בין רשויות המס ובין המגזר העסקי ומולידה בזבוז משאבים, הן של המדינה והן של המגזר העסקי. במקרים רבים יש לחברה רווחים צבורים, אך אין לה רווחים כלואים. ההצעה תעוות את שיקולי המגזר העסקי, שיותאמו לשיטת המס במקום לעקרונות של ניהול נכון. הרבה חברות יקדימו חלוקת רווחים והרבה חברות יצמצמו מלאכותית את היקף הרווחים. חלק מהמשקיעים הזרים יירתעו מלהשקיע בישראל.
רשות המיסים צריכה לדעת לזרום עם המגזר העסקי כדי להגדיל את הכנסות המדינה, ולא להתעמת איתו. מערכת המס צריכה להיות שקולה ומאוזנת, כפי שהייתה עד 2011. המס המוצע ישבש את האוטונומיה הפנימית של ניהול החברות ואת מערכת המס כולה.