נאום קאסם: רגע השפל הגדול של חיזבאללה מאז הקמתו
בנאום יוצא דופן, שסימן את אחת התקופות הקשות ביותר בתולדות חיזבאללה, סגן מזכ”ל הארגון, השייח נעים קאסם, ניסה לעודד את פעילי הארגון בזמן שבו חיזבאללה מתמודד עם משבר חסר תקדים. לצד ההצהרות על המשכיות המאבק, הנאום חשף מציאות קשה של הפסדים צבאיים, פגיעה במערך הלוגיסטי של הארגון בעקבות המלחמה בסוריה, ובעיקר – הכרה ברורה בהסכם החלטה 1701, המחייב נסיגה לנהר הליטני.
פרופ’ אמציה ברעם, מומחה לענייני המזרח התיכון, ניתח את הנאום וציין: “זהו רגע שפל היסטורי עבור חיזבאללה. קאסם מודה במפורש במגבלות הארגון ובחוסר יכולתו להמשיך במלחמה מול ישראל כבעבר”.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות
“השיטה משתנה, אבל המאבק נמשך”
בפתח נאומו, קאסם ניסה לשדר רוח לחימה והתמדה, אך דבריו חשפו את עומק המשבר. הוא תיאר את המצב הנוכחי כ”שלב מעבר” שבו הארגון משנה טקטיקה כדי לשמר את כוחו. “אין זו סופה של הדרך, אלא התאמה למציאות זמנית”, אמר, והוסיף כי הפסקת האש מול ישראל נועדה “להגן על מה שכבר הושג”.
לדברי פרופ’ ברעם, “האופן שבו קאסם ניסה להצדיק את הפסקת האש מעיד על כך שחיזבאללה נמצא בעמדה הגנתית חסרת תקדים. זה לא הנאום של מנהיג שמכתיב מדיניות – אלא של מנהיג שמנסה להציל את מה שנותר”.
משבר לוגיסטי: סגירת נתיבי האספקה
חלק מרכזי בנאום עסק בהשפעת המלחמה בסוריה והמהפכה בדמשק על חיזבאללה. קאסם הודה כי נתיבי אספקת הנשק המרכזיים מאיראן דרך סוריה נסגרו כמעט לחלוטין, פגיעה שמקשה על המשך הלחימה. “אין לנו אפשרות להמשיך כפי שהיינו בעבר״, אמר.
ברעם מסביר: “כשקאסם אומר זאת, הוא למעשה חושף בפני פעילי הארגון וגם בפני העולם – שיכולת ההתעצמות של חיזבאללה נפגעה קשות. זוהי הודאה מרומזת בתלות העמוקה של חיזבאללה בתמיכה האיראנית והסורית, שכרגע נפגעה באופן כמעט מוחלט”.
קאסם ו-1701: הכרה פורמלית או תבוסה מדינית?
החלק המפתיע ביותר בנאום היה ההצהרה הברורה של קאסם על מחויבות חיזבאללה להחלטת מועצת הביטחון 1701, הקוראת להפסקת אש ולנסיגה של כוחות הארגון לנהר הליטני. “אנו מחויבים להסכם. נשמור על גבולותינו ונגן על מה שבנינו״, הצהיר קאסם.
לדברי פרופ’ ברעם, “זו הכרה חסרת תקדים. עד כה, חיזבאללה נמנע מלהצהיר במפורש על מחויבותו ל-1701. קאסם מבין שאם הוא לא יתחייב להסכם, ישראל עשויה לחדש את הלחימה, ובמצב הנוכחי החלש - זה יכול להיות סופו של הארגון”.
הצהרה זו, עם זאת, מעוררת תהיות. ברעם מוסיף: “זהו ניסיון נואש לשדר מסר דיפלומטי לעולם, בעיקר לארה”ב ולישראל. קאסם אומר להם, ‘אנחנו מחויבים להפסקת האש’. אבל זה בא גם עם הודאה – כי הם פשוט לא מסוגלים להילחם עכשיו”.
חלק נוסף בנאום עסק בניסיון של קאסם לגייס את “דמשק החדשה” להמשך המאבק מול ישראל. “אל תתנו לישראלים להכתיב מדיניות באזור״, אמר, בניסיון נואש לעורר הזדהות אסלאמית משותפת, למרות הפערים העדתיים בין הסונים בדמשק לשיעים בחיזבאללה.
פרופ’ ברעם מתייחס לכך בספקנות: “הפנייה לדמשק החדשה נראית כמו ניסיון לאחוז באוויר. הסונים בדמשק לא רואים את חיזבאללה כשותף טבעי, ובמציאות שבה חיזבאללה נחלש – קשה לראות אותם מצטרפים למאבק שהוא בראש ובראשונה מאבק שיעי”.
המסר לפעילים: האם הנאום יעודד?
מטרת הנאום הייתה בראש ובראשונה לעודד את פעילי חיזבאללה, אך הטון הפסימי שעלה מדבריו עורר שאלות. “אין לנו ברירה אלא להתאים את עצמנו למציאות״, אמר קאסם, כשהוא מדגיש כי המאבק יימשך, אך במתכונת שונה.
פרופ’ ברעם מסכם: “הנאום הזה הוא נאום עידוד לכאורה, אבל למעשה מדובר בהודאה מוחלטת בתבוסה חלקית. פעילי חיזבאללה שומעים כאן מנהיג שמכיר במגבלות הארגון, ולא ברור אם זה מסוגל לעורר בהם השראה או תחושת מוטיבציה. זהו מסר של הישרדות, לא של ניצחון”.
נאום קאסם מסמן פרק חדש בתולדות חיזבאללה – פרק שבו הארגון מודה במגבלותיו ומתאים את עצמו למציאות חדשה. פרופ’ ברעם מדגיש: “זהו נאום שמסכם את אחת התקופות הקשות ביותר עבור חיזבאללה. השילוב בין הפסדים צבאיים לבין הבידוד האזורי והלוגיסטי הופך את המצב לבלתי נסבל עבור הארגון. קאסם מבין שאין ברירה אלא לשדר מחויבות להסכם, ולו כדי להרוויח זמן”.