השבוע געשה הארץ, שלא לומר גלשה, עוד קצת במדרונות הטירוף, כשבבוקר יום שני התעוררנו לשמיים מעוטרים בשובל של סמל החטופים. או אז ניתן האות להיסטריה התורנית: כיצד ומי עומד מאחורי יצירת הזדון החתרנית בשמיים. האם זהו מסר לממשלה מטייס סרבן? מסר לאזרחי המדינה על כך שעסקת שחרור חטופים בדרך? מסר לחטופים בעזה? ומיהו הטייס הגיבור או הפחדן (תלוי את מי שואלים) שיצר זאת?
לא סתם תהו. התחילו לראיין מומחים להיווצרות שובל מטוסים. ניתוחים מקצועיים של מה הגובה הנדרש לכך, איזו טמפרטורה, מהם לחץ האוויר והלחות היחסית בגובה הטיסה, האם זה מזיק לבריאות, כמה זמן נשאר באוויר, מהו שובל ארוך ומתמשך, ומהו שובל קצר המתפוגג במהירות?
כאילו זה לא מספיק, וכאילו דובר צה"ל הוא אדם שעיתותיו בידיו ויש לו שפע של זמן לבזבז, נדרש תת־אלוף דניאל הגרי לאירוע והגיב: ״מסלול הטיסה ותנאי מזג האוויר יצרו את שובלי הטיסה שנראו בשמי הארץ. עקב גובה הטיסה הגבוה בתנאי התעבות משתנים ורוחות מערביות חזקות בגובה - נוצר השובל הייחודי. מדובר במסלול טיסה שגרתי, ולא בוצעה אף פעולה מכוונת לצורך אחר". טוב שלא התנצל מעומק לב אם יש מי שנפגע מהשובל.
השתגענו לגמרי. נניח שטייס יצר זאת במכוון, מה קרה? הוא אייר צלב קרס בשמיים? כתב בעשן "מסרב להתנדב״? זה דווקא יכול היה להיות רעיון לא רע להותיר בשמי עזה שובל טיסה למקרה שמי מהחטופים רואה אור יום ומבין שהסמל נוצר למענו ויש תקווה.
אירוע השובל הוא אירוע נטול חשיבות, נטול השפעה, שהוקדשו לו תשומת לב ומלל רבים ומיותרים. כן צריך להתייחס ברצינות, למשל, לטקסטים הקשים שמשמיעים לאחרונה יותר ויותר ״לשעברים״ והם בעלי פוטנציאל להשפעה הרסנית בישראל ומחוצה לה. כמו הדברים שהשמיע יומיים לפני אירוע השובל פרקליט המדינה לשעבר משה לדור. הפעם היה זה תורו לעורר מהומה כשקרא לסרבנות, או בשמה המכובס - אי־התנדבות.
לדור התייחס בריאיון בשבתרבות לאפשרות שבעקבות חזרת ההפיכה המשפטית לחיינו, תחזור גם תופעת הסרבנות, ואמר: "טייסים שהשתחררו כבר מהשירות והשירות שלהם מותנה בהתנדבות, לא רק רשאים אלא הם חייבים להגיד למדינה כזאת - אתם חותרים והולכים להגשים בכוחנות ובבריונות את מאווייכם והופכים להיות דיקטטורים, ולכן אני לא אכנס לקוקפיט ואטיס את המטוס".
שנייה אחר כך הגיעו, בו זמנית, הביקורת הקשה והמוצדקת על דבריו והתירוצים למענו. ״מה רוצים ממנו?״, ״איש מבוגר, פנסיונר בן 80 שכבר מזמן לא במערכת", ״התחרפן, לא התכוון״ ו״מחפשים אותו בכוונה״.
לטעמי, יש להתייחס לדבריו ברצינות. זו עמדתו, והיא לא נפלטה לו באופן מקרי. בפועל, ממרומי ניסיונו המשפטי וידענותו, נותן לדור לגיטימציה משפטית לסרבנות ובהחלט עלול להיות מי שיקשיב לו, יפנים ויושפע.
הלכלוך של אילון
קצת לפני דברי לדור היה זה שר הביטחון לשעבר, משה בוגי יעלון, עם האמירה המחפירה שממנה לא נסוג, שישראל מבצעת טיהור אתני בעזה. גם פה אפשר לטעון שזה לא מעניין כי ״יעלון הוא מפעם״. אבל דוח שפרסם כעת משרד התפוצות ובדק את השפעת התבטאות יעלון על השיח האנטישמי והאנטי־ישראלי ברשתות ובתקשורת הבינלאומית, הראה שאמירותיו הובילו לעלייה של כ־1,800%(!) באזכורים אנטי־ישראליים ברשת x ולעלייה של כ־1,500% באזכורים שליליים של ישראל באתרי חדשות מובילים בעולם.
גם אם משקללים את הווייב האנטי־ישראלי והאנטישמי בעולם במלחמה, הדוח מתעד עשרות אלפי אזכורים של הנרטיב ״הטיהור האתני בעזה״ בין 30 בנובמבר ל־10 בדצמבר 2024. הציוצים ברשת x בלבד זכו למיליוני צפיות, כולל תגובות מהדהדות ותומכות, ומאמרים ב"ניו יורק טיימס" והתייחסויות לכך ב־CNN עם כותרות כמו: "פשעי מלחמה" ו"טיהור אתני״.
צידוק ותרומה לשונאי ישראל יש גם בדברים שאמרו ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק וראש השב״כ לשעבר עמי אילון באל־ג׳זירה לפני שבועיים. שניהם נשאלו כיצד היו נוהגים לו היו נולדים פלסטינים. ברק אמר: ״נשאלתי בעבר, לפני 30 שנה, מה הייתי עושה אם הייתי פלסטיני - ולפני 30 שנה הייתי חדש מספיק בפוליטיקה כדי להגיד את האמת, שאם הייתי נולד פלסטיני, בטח הייתי מצטרף לאחד מארגוני הטרור״.
אילון אמר: ״הייתי נלחם נגד ישראל כדי להשיג את חירותי״. מראיין: "איך היית נלחם? עד כמה מלוכלך?״, אילון: ״הייתי עושה הכל כדי להשיג את חירותי״.
טוב, אם ברק ואילון מתבטאים כך בזמן מלחמה קשה, ועוד באל־ג׳זירה, מה יגידו אויבינו? ואל תגידו "מה נתפסת לאמירות של נושאי תפקיד בדימוס?", כי באל־ג׳זירה ידעו בדיוק למה הם מראיינים אותם.
כשאני מזמינה בכיר לשעבר לריאיון, איני עושה זאת כדי למרוח זמן בשידור, אלא משום שאני מייחסת משקל לדבריו ולתובנותיו הנשענים על עשרות שנות ידע וניסיון בתפקידים רבי־השפעה. יעלון, ברק, אילון ולדור רואיינו, כי ניסיונם רלוונטי לשיח הציבורי, קל וחומר בזמן מלחמה, ולדבריהם יש משקל והשפעה. לבקש שיאמרו את דעתם בריאיון ואז להמעיט בחשיבות דבריהם בתקשורת בטיעון שהם פאסה - זה מעשה פוליטי שנועד לשרת אג׳נדה.
ספק אם טייס השוקל באמת סירוב יטרח לעטר את השמיים בסמל החטופים, אבל יש סיכוי לא רע שיושפע וישתכנע מאמירותיהם הקשות של לדור, יעלון, ברק ואילון - למרות היותם ״לשעברים״.