דרישת שר הביטחון ישראל כ"ץ מהרמטכ”ל הרצי הלוי להשלים את תחקירי 7 באוקטובר עד סוף חודש ינואר היא איתות ברור על כוונת הממשלה להפוך את צה”ל והשב”כ לשעירים לעזאזל של האסון. הכוונה היא לגרום לזירוז ההתפטרות של צמרת צה”ל ובהמשך גם של צמרת השב”כ, ובכך להתנער מאחריותם ומחלקם של הממשלה ושל העומד בראשה באסון.

להשלמת התמונה, המגמה היא להקים ועדת חקירה שתמונה על ידי הממשלה, תבסס את מסקנותיה על תחקירי צה”ל שלא יעסקו בחלקה של הממשלה באסון, תטיל את מלוא האשמה על צה”ל ותנקה את הממשלה ואת נתניהו מכל רבב. 

מכוניות שרופות במתחם הנובה ברעים (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
מכוניות שרופות במתחם הנובה ברעים (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)


אסון 7 באוקטובר הוא הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל, ותוצאותיו ילוו אותנו דורות. מכאן, כל מי שחושב שאפשר לסיים את הפרק העצוב הזה בלי שוועדת חקירה ממלכתית תחקור לעומק את מחדלי האסון, תמצא באופן ברור את האשמים ותפרסם את מסקנותיה, כנראה מנותק מהמציאות ולא קשוב לרחשי העם.

מי שמתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית פשוט פועל לבריחה מהאמת ומאחריות לאומית, ויש לו כנראה סיבות טובות לכך. על פי רוב הסקרים שנערכו לאחרונה, כ־80% מהציבור דורשים את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, בשעה שהקואליציה פועלת בכל כוחה למנוע את הקמתה. חברי קואליציה טוענים שאין להם אמון בנשיא בית המשפט העליון הנוכחי, שאמור לקבוע את הרכב הוועדה. הוויכוח בין הקואליציה לאופוזיציה בנושא סוג הוועדה והרכבה עלול להימשך זמן רב.

כדי להתמודד עם הבעיה, ולנטרל את ההתנגדויות וההסתייגויות של הקואליציה והממשלה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, מוצע כאן פתרון. ראשית, הרכבה של ועדת החקירה הממלכתית לאסון 7 באוקטובר צריך להיות מבוסס על שישה מועמדים/ות, על פי המפתח הבא: יו”ר הוועדה ועוד שני חברים – אנשי משפט בכירים (שופטים בדימוס, פרופסורים וכו’); שני חברים נוספים – קציני צה”ל בכירים בדימוס, מדרגת תת־אלוף ומעלה, בעלי רקורד צבאי מוכר ונקי מכל רבב; חבר אחרון בוועדה – אישיות ציבורית מוכרת וידועה, בעלת רקורד ממלכתי, כדוגמת פרופ’ יחזקאל דרור, שהיה בהרכב ועדת וינוגרד שחקרה את מלחמת לבנון השנייה ב־2006.

לאחר שיוצג מבנה הוועדה ויוצגו סמכויותיה, מטרותיה ואופן עבודתה, ייקבע שהוועדה שתיבחר תוכל לצרף לשורותיה עוזרים מהתחום הביטחוני על פי שיקוליה. מכאן, תוכל הקואליציה לבחור את ההרכב הראוי בעיניה, ולאחר שתשלים את הרכבה היא תציג אותו לציבור. באותו אופן תנהג האופוזיציה.

בשלב זה יעמדו המועמדים לבחירת הציבור הרחב, כשבעזרת מערכת דיגיטלית מאובטחת, שתוקם על ידי הממשלה, יוכלו כל אזרח ואזרחית מגיל 16 להצביע. תהליך הבחירה יימשך שלושה ימים ובסיומו ייקבע הרכב הוועדה. פתרון זה ישקף את רצון העם ויאפשר את הקמתה ואת תחילת עבודתה של ועדת החקירה הממלכתית לאסון 7 באוקטובר – ועדה שחייבת לקום ללא דיחוי.