“אדוני ראש הממשלה, המצב חמור. צריך לחקור את מה שאירע”: במילים אלה האיץ נשיא המדינה יצחק נבון בראש הממשלה מנחם בגין, כשביקש לקדם ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את אירועי סברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה. גם נבון, כמו בגין, סבר שהאשמה העיקרית מוטלת על הפלנגות הנוצריות שביצעו את הטבח, אך הוא ראה צורך ציבורי ומדיני דחוף בהקמת הוועדה. נבון לא ויתר גם כשהממשלה גררה רגליים, ונשא בטלוויזיה נאום לאומה שבו שב ודרש מהממשלה להקים את הוועדה. לחצו העיקש של הנשיא נבון, וגם המחאה בציבור, עשו את שלהם, ובגין הורה על הקמתה של ועדת כהן.
הנחרצות שבה פעל הנשיא נבון צריכה לעמוד עכשיו לנגד עיניו של הנשיא יצחק הרצוג. אין די בהצהרות רפות על הצורך בהקמתה של ועדת חקירה. לא רק שאירועי 7 באוקטובר חמורים יותר ממה שאירע אז בלבנון, אלא שהעיכוב בהקמתה של הוועדה זועק לשמיים. כבר שנה ושלושה חודשים מאז הטבח הנורא ביישובי העוטף, והממשלה טרם הקימה את הוועדה. נתניהו לא רק מורח את הקמת הוועדה, הוא מסרב בתוקף להקימה ומקדם פייק ועדת חקירה, ועדה פוליטית שתכתיב מראש את המסקנות. כזאת עוד לא הייתה.
לכן על נשיא המדינה הרצוג לעמוד ולדרוש בנחרצות את הקמתה של הוועדה ואף להצהיר כי יתפטר אם היא לא תוקם לאלתר. אם לאורך כל שנות המדינה, כמעט ללא יוצאי דופן, הוקמה ועדת חקירה בלתי תלויה לחקר אירועים קשים, הרי שלאחר האסון הגדול ביותר בתולדות ישראל, לאחר המחדל החמור של הדרג המדיני ושל הדרג הצבאי, אין מנוס מהקמת הוועדה.
רבים מחברי הכנסת הנרצעים בקואליציה, שלועסים את דפי המסרים של נתניהו, שבים וטוענים שהם בעד ועדת חקירה – אבל כזו שלציבור יהיה אמון בה. לכן, לשיטתם, היא צריכה להיות פוליטית ומאוזנת. למה דומים דברי ההבל האלה? למצב שבו אדם המואשם בעבירות פליליות עומד למשפט וטוען כי מאחר שהוא בעל עמדות ימין, ונראה לו שהשופט נוטה לשמאל, יש להקים הרכב שופטים שיהיה מאוזן פוליטית. לחלופין, מאחר שהנאשם בעל דעות שמאל, יש לוודא שלהרכב השופטים לא תהיה נטייה פוליטית ימינה. טירוף.
לאמיתו של דבר, אין כאן הפתעה. מה כבר אפשר לצפות מראש ממשלה ומשר משפטים שמקדמים הפיכה משטרית רק בשל אינטרסים פוליטיים צרים ואישיים. מה אפשר לצפות מממשלה מופרעת שתוקפת בשיטתיות את כל מוסדות המדינה, או כפי שהודתה אחת מחברות הכנסת, ממשלה שיש לה מאבק משולש נגד צמרת צה”ל, מערכת המשפט והתקשורת.
חברת הכנסת הזו שלחה אותנו לחלום על ועדת חקירה ממלכתית. מה כבר אפשר לצפות מממשלה שהשר לביטחון הפנים שלה מקדם בדורסנות את הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה ממניעים מפוקפקים. מה אפשר לצפות מעדר של חברי כנסת שגם לאחר החשיפה בתוכנית “עובדה” על התנהלותה של משפחת המלוכה, לא מצאו ולו מילת ביקורת אחת על התמונה המזעזעת שנגלתה לעינינו.
מה יש לצפות משרים ומחברי כנסת שמגיעים למשפט נתניהו, ובמקום לומר שיש להם אמון במערכות המשפט והחוק, ושהם מקווים שראש הממשלה לא יורשע, הם תוקפים בפראות את המערכת, את התביעה, את כל מה שזז.
הממשלה הזו לא רוצה לחקור כי היא בורחת מהאמת. גם אם יוצע שבראש הוועדה יעמדו שופטים שמעולם לא דבקה בהם נטייה פוליטית, הממשלה לא תקים אותה. היא מעוניינת לטרפד את חקר האמת. אם נשיא המדינה לא יקום ויעשה מעשה, אם חברי הקואליציה לא יתעשתו, לא תקום ועדת חקירה ממלכתית שלה מצפים כל נפגעי האסון הנורא, ולה מצפה רוב מובהק של הציבור בישראל. אך גם במקרה כזה, הציבור לא יניח לחקר האמת והוועדה קום תקום. אם לא בתקופת הממשלה הרעה הזו, בתקופת הממשלה שאחריה.