גם השנה ציינו את 31 בדצמבר, הנובי גוד, שהוא חג השנה האזרחית החדשה שאותו חוגגים ישראלים דוברי רוסית. כשיצאנו, קבוצת צעירים שזה עתה סיימו אוניברסיטה, לפני תשע שנים, בפרויקט “נובי גוד ישראלי“, רצינו להסביר לעם ישראל מהו הנובי גוד. רצינו להבהיר שזהו חג אזרחי, שאינו דתי ושאינו קשור לנצרות, אלא הוא חגיגה של איחולים, משפחתיות ואמונה בשנה חדשה וטובה יותר.

לאורך השנים נרשמו הישגים משמעותיים בשילוב החג בתרבות הישראלית, אך עם זאת נותרו אתגרים רבים, כולל התמודדות עם גזענות וסטריאוטיפים המופנים כלפי העולים ותרבותם.

בשנה הראשונה הפרויקט הצליח מעל למצופה. הגענו ליותר ממיליון אנשים בפייסבוק, התארחנו בכ־60 אייטמים בתקשורת, והתגובות היו מרגשות. מאז, בכל שנה נרשמו הישגים חדשים: "הפרויקט של רביבו" הוציאו שיר לנובי גוד, ראשי המפלגות פרסמו ברכות לנובי גוד, ואפילו סניפי בני עקיבא תלו שלטים של “נובי גוד שמח“.

השנה קבע הרב אליעזר מלמד בעיתון “בשבע“ שנובי גוד הוא חג אזרחי ושאין איסור לחגוג אותו. הוא אף ציין שאפשר לראות בו יום הודיה על הזכות לעלות לארץ ישראל. נדמה היה שהחברה הישראלית פותחת את ליבה ומקבלת את סיפורם של יהודי ברית המועצות לשעבר ואת תרבותם.

מנגד, בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה באירועים של אפליה וגזענות כלפי עולים ודוברי רוסית, הכוללים בין השאר ביטויי לעג והדרה במקומות עבודה, בבתי ספר ובמרחב הציבורי. דוגמאות לכך אינן חסרות. סרטון בטיקטוק של ילד דובר רוסית הוביל לאינספור חיקויים ולעג לילד.

בבתי ספר דווחו מקרים שבהם ילדים דוברי רוסית עברו חרם והשפלות או הודרו מפעילויות חברתיות בשל מוצאם או מנהגיהם. עולים רבים מדווחים על קשיים בהשתלבות חברתית בשל מבטאם או סטיגמות על תרבותם. גם כלפי חג הנובי גוד נשמעים קולות שליליים, אם כי לעיתים באופן סמוי. למשל, עורכי חדשות שסירבו להתייחס לנובי גוד בטענה שזהו חג נוצרי.

כל זה מתרחש בזמן שבו ישראל חווה את גל העלייה הגדול ביותר ממדינות ברית המועצות לשעבר מאז שנות ה־90. מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה עלו לישראל מעל 110 אלף עולים חדשים. אך אם לא הצלחנו עדיין לפתוח את הדלת באופן מלא לעולי שנות ה־90 ולתרבותם, איך נוכל לצפות לשילוב העולים החדשים בצורה טובה?

הנובי גוד מסמל עבור רבים תקווה לשנה חדשה ומוצלחת יותר, אך הסיפור סביב החג משקף אתגרים רחבים של שילוב תרבויות בישראל. זוהי תזכורת לכך ששילוב תרבותי אמיתי דורש עבודה מתמשכת, ושאיפה אמיתית לחברה המורכבת מתרבויות שונות החיות יחד בהרמוניה. והשנה, חגיגות רבות התקיימו באווירה אחרת – של דאגה, געגוע ותקווה לשובם של החטופים, שחלקם דובר רוסית.

הכותבת היא פעילה חברתית ומומחית לענייני ברית המועצות לשעבר