בימים אלה קל להיות ציניים כלפי כל הודעה היוצאת ממשרד החינוך. אולם התגובה האחרונה של השר קיש לתוצאות מבחני TIMSS (לבחינת ההישגים במתמטיקה ובמדעים) מסמנת שינוי מרענן: תוכנית המבוססת על עבודת מטה מקצועית עם יעדים ברורים ודרכי פעולה מוגדרות. היעד השאפתני, חזרה לעשירייה הראשונה תוך חמש שנים, מצביע על הבנת חומרת המצב ועל נכונות להתמודד.

הבעיה המרכזית במטה משרד החינוך היא הניפוח הבירוקרטי המתמשך. לאורך השנים, מנכ"לים ושרים הוסיפו אגפים ומחלקות, יצרו חפיפות מיותרות והגדילו הוצאות קבועות, ללא תרומה משמעותית לשיפור החינוך. חמור מכך, המשרד פועל לעיתים קרובות ללא תשתית נתונים מספקת. הדבר בולט במיוחד בטיפול הכושל במחסור במורים, בגננות ובמנהלים, בהתמודדות עם אלימות בבתי הספר, ובמעקב אחר מגמות במקצועות המדעיים. כל רפורמה חדשה חייבת להתחיל בייעול המטה ובבניית מערכת אפקטיבית לאיסוף נתונים.

ההתמקדות במקצועות ה־STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) היא צעד הכרחי. תחומים אלה קריטיים לעתיד המשק הישראלי, להייטק ולשמירת מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית. הפריון במשק, שהוא מהנמוכים במדינות OECD, תלוי במידה רבה בחיזוק החינוך המדעי־טכנולוגי. עם זאת, הדגש על הגברת הפיקוח מעורר חשש. במקום להוסיף שכבות בירוקרטיה, על המשרד לפעול להעצמת המורים והמנהלים ולחיזוק האוטונומיה הבית־ספרית.

נקודת אור משמעותית בתוכנית היא הגישה המפוכחת להון האנושי במערכת החינוך. בניגוד לרפורמות קודמות שהציעו פתרונות קסם של החלפת מורים או הבאת "כוחות רעננים" למערכת, השר מציג גישה מציאותית המכירה בכך שלא ניתן ולא רצוי להחליף למעלה מ־200 אלף עובדי הוראה. במקום זאת, הוא מציע מסלול של העצמה, פיתוח והכשרה למורים הקיימים. זהו מהלך המשדר אמון במורים ובמנהלים ומכיר ביכולתם להתפתח ולהסתגל לאתגרי העידן הנוכחי.

חשוב מכך, התוכנית מכירה בטעות מרכזית שאפיינה רפורמות קודמות – יצירת שינוי קודם להכשרה, וגם הדרישה מהמורים להתפתח מקצועית על חשבון זמנם הפרטי ומשאביהם האישיים. הפעם, נראה לפחות שמוצע מודל שונה שבו ההכשרות והפיתוח המקצועי יהיו חלק אינטגרלי משגרת העבודה בבתי הספר ויתקיימו במסגרת שעות העבודה ובהשקעת משאבים של המשרד.

הרעיון להקים מועצה לאומית לחינוך הוא חיוני, אך אינו חדש. שרי חינוך רבים ניסו להקים גוף כזה, שיאפשר תכנון ארוך טווח ויציבות במערכת החינוך. ההצלחה תלויה ביכולת לגבש מועצה עצמאית, מקצועית, בלתי תלויה פוליטית ומעוגנת בחקיקה.

התוכנית שהוצגה מציעה כיוון נכון, אך המבחן האמיתי יהיה ביישום. האם יצליח השר להסיט משאבים מהמטה המנופח להכשרת המורים? האם תוקם סוף־סוף מועצה לאומית אפקטיבית? האם יצליח המשרד לבנות אמון במקום להגביר פיקוח? התשובות לשאלות אלו יקבעו אם נראה שיפור אמיתי בחינוך הישראלי, או שזו תהיה עוד רפורמה שתישאר על הנייר. 

הכותבת היא מנהלת תכנון, אסטרטגיה ופיתוח אקדמי וראשת היחידה להכשרות ייחודיות במכללת סמינר הקיבוצים