לוחם צה"ל, אשר סיים שירות מאתגר ומלא סיכונים במסגרת מלחמת חרבות ברזל, לרבות בעזה, ואשר הוא בעצמו ניצול של מסיבת הנוָוה, יוצא לחופשה מוצדקת בברזיל. בעודו שם, מבלה ונהנה, הוא מקבל הודעה בהולה שלפיה הוא נדרש לחקירה בגין פשעי מלחמה, ועולמו מתהפך עליו. ממסיבות לחקירות, משמחה לדאגה, מחופש לחשש שחייו יהפכו ל"אקספרס של חצות" (גרסת אמריקה הלטינית).

מדינת ישראל מתמודדת מזה שנים עם ניסיונות להעמיד לדין את אזרחיה בפורומים בינלאומיים וגם בבתי משפט של מדינות זרות מכוח עקרון הסמכות האוניברסלית. כעת, לאחר שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג סימן את מדינת ישראל כמפרה של דיני המלחמה, למרות שתובע בית הדין מעולם לא הציג ראיות לטענותיו, קיים חשש כי נגלה שהאירוע המצער בברזיל הוא רק הסנונית הראשונה של גל חדש של הליכי סמכות אוניברסלית נגד חיילים ישראלים.

לעומת מקרי העבר, למשל הצו נגד ציפי לבני בלונדון או זה נגד אריאל שרון בספרד, נראה שישנו שינוי כיוון ומי שנמצא על הכוונת הם דווקא החיילים שמגיעים מהשטח, ולאו דווקא הפיקוד הבכיר. מדובר במהלך מדאיג, שכן עד כה ישראל הדפה בעיקר מהלכים כאלה בזכות חסינות שמגיעה לבעלי תפקידים בכירים, ובמקרה של חיילים מן המניין האפשרות הזו אינה קיימת. כמובן שכל בירור רציני יאפשר לחיילי צה"ל להוכיח את צדקת דרכם, אך איש לא היה רוצה לבלות חודשים כפוף לחסדיה של מערכת שיפוטית זרה, בפרט במדינות שבהן שלטון החוק אינו נר לרגלי בתי המשפט.

אין ספק, ישנה בעייתיות עצומה בהליכים אלה, ובפרט במקומות כמו ברזיל שבהם ארגון זכויות אדם יכול לפנות לבית המשפט ולהתניע חקירה של אדם ללא פיקוח ומעורבות של גורם מדיני דוגמת היועץ המשפטי לממשלה או התובע הכללי. מהלכים כאלה נגועים בסלקטיביות, והם מקודמים כחלק מלוחמת המשפט הרחבה נגד ישראל. כלומר, הם מצטרפים ליוזמות חרם בינלאומיות, תביעות בפני בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג וקריאות לסנקציות נגד ישראל ואזרחיה, כאשר מטרתם בראש ובראשונה לפגוע בתדמית ובלגיטימיות של מדינת ישראל.

במילים פשוטות, המשפט הבינלאומי, ובפרט עקרון הסמכות האוניברסלית, אשר נועדו לקדם צדק, מנוצלים ככלי לקידום אג'נדה פוליטית אנטי-ישראלית. עם זאת, מדובר במציאות שהיא חלק מהחיים המורכבים שלנו במדינת ישראל, ובהתאם לא ניתן להתעלם ממנה.

מדינת ישראל קיבלה אזהרה ראשונית לקראת התפתחות שעלולה להפוך לגל תביעות שטרם ראינו כדוגמתו. אנו רואים בחודשים האחרונים עלייה בביקורת הבינלאומית כלפי מדינת ישראל, ויש עליית מדרגה משמעותית במאמצים לשתק את יכולתה של מדינת ישראל להגן על עצמה צבאית. אתגר זה רק יהפוך למורכב עוד יותר עם כל יום שעובר, ובהתאם על הממשלה להתעורר לנוכח הסכנה.

בפרט, על ממשלת ישראל לקדם דיאלוג דיפלומטי עם מדינות זרות כדי לוודא שלא יהיה ניתן לנצל את התשתית החקיקתית שלהן באופן בלתי הוגן, כפי שנעשה כעת בברזיל. בנוסף, יש לתדרך את החיילים ולהזהיר אותם מפני הסכנות האפשריות.

כמו כן, ראוי שמשרד החוץ יגבש רשימת אזהרת מסע למדינות שבהן יש סיכון גבוה להתנעת הליכים, למשל ספרד ואירלנד, ועל הפרקליטות הצבאית להכשיר את חיילי צה"ל לגבי התנהלות חכמה ברשתות החברתיות וגם דרכי פעולה במקרה שאדם נקלע למצב שבו הוא במדינה זרה והותנעו הליכים נגדו. מאמץ זה צריך להיות מובל על ידי משרד ראש הממשלה, כיאה לאתגר אסטרטגי של ממש – אשר יכול להשפיע על החיים של כולנו.

ד"ר טל מימרן הוא מרצה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית וראש תכנית במכון תכלית