האיומים המשפטיים בחו"ל על מי ששרתו בצה"ל מלמדים כי עברנו שלב בזירת המלחמה המשפטית. מה שהתחיל כסיכון נקודתי וחריג לבכירים, הופך להיות גם הבעיה של סמ"ר ישראל ישראלי מגולני, שמטייל בחו"ל לאחר שנה וחצי של לחימה.
הגיעה העת שמדינת ישראל תבנה את עצמה להתמודד עם האתגר האדיר שבפניה: ישראל זקוקה עכשיו לאימוץ תפיסה כוללת, להקמת מעטפת ארגונית ומשפטית רחבה ואפילו לחקיקה חדשה, שתסדיר את ההגנה על חיילים הנרדפים בחו"ל.
המלחמה כיום אינה מסתיימת בשדה הקרב. היא משתוללת בזירות נוספות, רחוקות אלפי קילומטרים מישראל. זוהי מלחמה על התודעה, בה מבקשים אויבי ישראל – שנכשלו בשדה הקרב – להציג את ישראל כמדינה פושעת ומוקצה מחמת המיאוס. השנה, ידענו התפתחויות מדאיגות בדמות ההליכים בבית הדין הבינלאומי בהאג בעניין "רצח העם", חוות הדעת על "חוקיות הכיבוש" וכמובן פרשיית צווי המעצר כנגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר בבית הדין הפלילי הבינלאומי.
כעת, גם חיילי צה"ל מן השורה הפכו לפיונים בלוח השחמט הזה. פעמים רבות, הם שמים את עצמם על הלוח סתם בשל חוסר מודעות, בדרך כלל בשל פוסט שהעלו במהלך שירותם הצבאי ברשת החברתית. אויבי ישראל זיהו זאת והקימו מערכות איסוף ורדיפה אחרי החייל הפשוט, שכסף רב זורם אליהן. מבחינתם, מלבד חיזוק הטיעונים שישראל מבצעת פשעי מלחמה, אולי יצליחו לכרסם פנימית בנכונות לשירות צבאי בישראל.
מזה כעשור פועל צוות בין משרדי העוסק באיומים אלה על בכירים וחיילים, בהשתתפות הפרקליטות הצבאית. לזכותו יאמר, שבמבחן התוצאה, סוכלו עד כה כלל האיומים. נכון לעכשיו, אף חייל ישראלי אינו יושב בכלא מדינה זרה בגין שירותו בצה"ל. חלק ניכר מהאיומים שסוכלו נשמר בפרופיל נמוך וכלל אינו מוכר לציבור, וטוב שכך.
אבל זה לא יספיק לאורך זמן. מה שנעשה עד כה בפרופיל נמוך, כבר לא יכול להישאר (רק) כזה. מדינת ישראל צריכה תפיסת לחימה ומסגרת ארגונית רחבה הרבה יותר להתמודד עם האיום הגובר:
ראשית, מתחייבים צעדי מניעה משמעותיים. בין השאר, מדינת ישראל צריכה לוודא שכל חייל, סדיר או מילואים, ילמד על הסיכונים בפרסום ברשתות החברתיות. רבים, המתגאים בצדק בתרומתם למדינה, אינם מודעים למחירים שהם עצמם עלולים לשלם על כך, לפעמים שנים לאחר שיפשטו מדים. במקביל, נדרש גם לנטר באופן יזום ולהסב תשומת ליבם של ישראלים לפוסטים שעלולים לסכן אותם. העלאת המודעות בקרב הציבור תעלה כסף, ויש להשקיע בכך.
שנית, נדרשת הקמת מערכת תומכת: מוקד זמין שהמדינה מעמידה לרשות חיילים ואזרחים, לפני היציאה לחו"ל וגם בעת שהייתו של החייל שם. בין השאר, אזהרות המסע של המל"ל צריכות לכלול התייחסות ספציפית למדינות בעלות סיכון משפטי, כגון דרום אפריקה, שכבר הודיעה שתעמיד לדין בעלי אזרחות כפולה ששירתו בצה"ל.
לבסוף, הכנסת צריכה להיכנס לפעולה. נדרשת חקיקה אשר לא רק תמסד את המנגנונים הקיימים ואת אלה שנדרש להקים, אלא גם תטיל סנקציות פליליות על מי שיוזם ומסייע לרדיפת חיילים, תבטיח שיפוי ומימון הסיוע משפטי ואפילו תספק מענה לבני המשפחה.
למלחמות משפטיות קצב משלהן. הן תלווינה אותנו שנים לאחר סיומה המיוחל של המלחמה. זוהי חובתה המוסרית של ישראל לעטוף את לוחמיה בשכפ"ץ, שיבטיח שגם בזירה זו לא יאונה להם רע, גם שנים לאחר שלחמו בשירות המדינה.