מי שחושב שצוקרברג מוטרד מהמהלך החדש של מטא, לא מבין עד הסוף את כללי המשחק. בהצהרה שלו הוא טוען שהשינוי במדיניות נועד לקדם את חופש ביטוי. הוא הבין מהבחירות האחרונות שזה מה שהציבור רוצה, אבל השינוי הזה משחק באופן מושלם לידיים שלו.
המהלך החדש כולל את ביטול שיתוף הפעולה עם גופי בדיקת עובדות חיצוניים, החלפתו במערכת מבוססת קהילה ("Community Notes") צמצום הפיקוח על נושאים שנויים במחלוקת כמו מגדר והגירה בנוסף, מטא התירה שימוש במונחים וביטויים רגישים מסוימים, כמו "שהיד" ו-"מהנהר עד הים", קבלו את זה - כל עוד אינם משולבים בשפה אלימה.
אבל שלאף אחד לא תהיינה אשליות – יש פה שיקול אסטרטגי של מטא, שמאפשר לה להישען על הבחירות בארה"ב כלגיטימציה לשינויים שיכניסו לה הרבה יותר כסף. למטא לא באמת אכפת מהציבור ומההשחלות. בפועל - שינוי המדיניות הזה, מניח את התשתית לעולם שבו לרגש ולפרובוקטיביות יש (הרבה יותר) משקל, על חשבון העובדות.
אז נכון שכבר עכשיו זה קורה, אבל דמיינו מה יקרה כשלא יהיו רסנים בכלל. בדבר אחד צוקרברג צודק, הוא קרא נכון את המפה - בחירתו המחודשת של טראמפ היא עדות להלכי הרוח בציבור – מיאוס של הפוליטיקלי קורקט ובקשה שלא להגביל את חופש הביטוי.
טראמפ הפרובוקטיבי, הלא-פוליטיקלי-קורקט, שאומר ללא רסן כל שאשר על ליבו - מסמל מגמה רחבה יותר בציבור. מגמה שמבקשת לשבור מוסכמות ולהימנע מהגבלות שנראות בעיניה כ"דיכוי מחשבה".
צוקרברג פשוט ניצל את ההזדמנות להציג את השינויים כאילו הם נובעים מדרישה ציבורית. נוח לו לטעון ששינוי המדיניות נובע מקריאת רצון הציבור, רק שבפועל הוא מקדם מגמה שמשרתת את האינטרסים העסקיים של מטא – יותר מעורבות, יותר רגש, יותר פרובוקציות שמגבירות את זמן השימוש בפלטפורמה.
אז לאן הולכים מכאן?
ההסרה של מנגנוני פוליטיקלי קורקט ופיקוח על תכנים תתן "בוסט" משמעותי לשבטיות הדיגיטלית. כמות התכנים הקיצוניים, הקונספירטיביים והפרובוקטיביים תגדל משמעותית, מה שכמובן יגביר את האלימות ברשת וכתוצאה מכך את הקיטוב. כשהשיח מוכוון רגש, לאמת אין משמעות. כאשר מנגנוני בדיקת העובדות מוסרים, לא רק שהפייק מתפשט מהר יותר, הוא הופך ל"חלק מהמשחק". אנשים כבר לא מחפשים מה נכון אלא מה מעורר בהם תחושה חזקה יותר – כעס, שמחה, פחד או תקווה.
במציאות של "פוסט-אמת", השאלה אינה "האם זה קרה?" אלא "איך זה גורם לי להרגיש?". וכמובן שמטא נהנית מהמצב הזה – כי ככל שהמשתמשים עסוקים יותר ברגשותיהם, הם נשארים מחוברים לפלטפורמה שמספקת מפלט לתחושות שלהם.
המהלך של מטא משקף את המציאות שבה מודלים עסקיים מבוססים על ערך אחד – Engagement (מעורבות), על חשבון אחריות חברתית שפייסבוק לפחות עשתה קולות שהיא לוקחת. זה ידוע שתוכן מפלג ופייק ניוז, מייצרים למעורבות גבוהה יותר, מה שמשרת את האינטרסים הכלכליים של הפלטפורמה.
במציאות החדשה רשתות חברתיות מתרחקות מהרעיון של חילופי רעיונות והופכות לזירות של מניפולציה רגשית. אבל מטא, בהובלת צוקרברג, לא רק מגיבה למציאות אלא יוצרת אותה – עולם שבו חוויית השימוש מתמקדת בשימור הקשב באמצעות שיח טעון רגשית.