המתח בין ארצות הברית לסין בשוק הטכנולוגיות המתקדמות הגיע לשיאים חדשים בשנים האחרונות, כאשר סין מצמצמת פערים בתחומים כגון בינה מלאכותית, סייבר, ותשתיות 5G. בתחרות זו, כל מגבלה רגולטורית היא כלי נוסף במאבק להבטחת עליונות אמריקאית ולמניעת דומיננטיות סינית בזירה הבינלאומית.

ישראל, מלחמת השבבים והמאבק הטכנולוגי

ישראל מוצאת את עצמה בלב הזירה הטכנולוגית בשל היותה מעצמה של חדשנות ובזכות תרומתה לפיתוחים פורצי דרך. מעבדים גרפיים הם מרכיב קריטי בתחומים אסטרטגיים כמו למידת מכונה, חישובים מבוססי נתונים וסימולציות מתקדמות - תחומים שבהם ישראל מובילה עולמית.

עם זאת, ההחלטה שלא להחריג את ישראל מהתקנות החדשות מדגישה כי במאבק העולמי על שליטה בטכנולוגיות מפתח, השותפות הטכנולוגית עם ישראל איננה חסינה מהשלכות החששות האמריקאיים מזליגה טכנולוגית לסין.

 חברת הטכנולוגיה Nvidia במטה שלה בסנטה קלרה (צילום: רויטרס)
חברת הטכנולוגיה Nvidia במטה שלה בסנטה קלרה (צילום: רויטרס)

ארצות הברית רואה במעבדים גרפיים, כמו אלה שמפתחת אנבידיה, גורם קריטי למרוץ בינה מלאכותית שמוגדר כ"מאזן כוחות חדש". סין, המובילה את ההשקעות הממשלתיות בבינה מלאכותית, נמצאת במסלול מהיר להתקדמות. דו"חות מודיעין אמריקאיים כבר הזהירו כי סין עלולה להשיג יתרון אסטרטגי טכנולוגי על ארה"ב אם לא יינקטו צעדים מחמירים.

תקנה עם השלכות מיידיות והקשר לחקיקה ישראלית

ישראל אינה נמנית בין 18 המדינות שהוחרגו מהמגבלות, והסיבה המרכזית לכך נעוצה בפיקוח הייצוא המקומי. החוק בישראל אינו כולל כיום פריטים דו-שימושיים ברשימת הפיקוח, מה שהגביר את חששות האמריקנים מזליגת טכנולוגיות למדינות עוינות, ובראשן סין.

האם ארה"ב חוששת לעתיד השליטה הטכנולוגית? התשובה ברורה: כן. הממשל האמריקאי, מתוך הבנה כי טכנולוגיה היא הנכס החשוב ביותר בעידן הנוכחי, פועל להבטיח שארצות הברית תשמור על עליונותה. עם זאת, גישה רגולטורית קשוחה מדי עלולה לפגוע גם בבעלי בריתה הקרובים, כמו ישראל, ולעכב חדשנות גלובלית.

האם זהו צעד ראשון בדרך להחזרת ייצור השבבים לארה"ב? המדיניות החדשה עשויה לרמז על מגמה רחבה יותר של החזרת ייצור טכנולוגי קריטי לארצות הברית. מהלך כזה נובע מהשאיפה האמריקאית לצמצם תלות בייצור זר ולהגביר את הביטחון התעשייתי.

ישראל נתפסת בעיני ארה"ב לא רק כבת ברית, אלא גם כתחנה אפשרית לזרימת טכנולוגיות מתקדמות לשווקים פחות ידידותיים. בהיותה שחקן מוביל אך גם תלוי בטכנולוגיה אמריקאית, ישראל צריכה להיערך לתרחיש שבו יוגבלו עוד יותר רכיבים חיוניים.

דגל סין וארצות הברית (צילום:  Mark Schiefelbein/Pool via REUTERS)
דגל סין וארצות הברית (צילום: Mark Schiefelbein/Pool via REUTERS)

הדרך קדימה - המלצות לפעולה 

ישראל צריכה למנף את השינוי הפוליטי בארה"ב ואת כניסתו של ממשל טראמפ הידידותי כדי לקדם הקלות רגולטוריות. גיוס חברות טכנולוגיה אמריקאיות גדולות שינזקו מהמגבלות, לצד יוזמות חקיקה בישראל, יגבירו את הסיכוי להסרת המכשולים. ההבנה כי מדובר במאבק עולמי לטווח ארוך מחייבת גישה רב-שכבתית הכוללת דיפלומטיה, חקיקה ופיקוח מחמיר על יצוא טכנולוגי.

ראשית, יש להאיץ את המאמצים לקידום חקיקה ישראלית חדשה שתוסיף מוצרים דו-שימושיים לרשימת הפיקוח. מהלך זה יענה על דרישות הממשל האמריקני ויגדיל את הסיכוי לקבלת החרגה מהתקנות החדשות. מדובר בצעד מהותי לחיזוק האמון בין ישראל לארה"ב בתחומי הטכנולוגיה הרגישה.

שנית, יש לפתוח דיאלוג דיפלומטי אינטנסיבי עם משרד הסחר האמריקני (Commerce Department) מכיוון שהתקנה נקבעה על ידי רגולטור ולא בצו נשיאותי, יש לפעול ישירות מול גופי הרגולציה ולהציג את מחויבות ישראל לפיקוח הדוק על ייצוא טכנולוגיות מתקדמות. כמו כן, יש לנצל את תקופת ההערות המוגבלת ל-120 יום כדי להציע פתרונות שיפחיתו את החששות האמריקאיים מבלי לפגוע בסחר.

דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)

שלישית, יש להבטיח מנגנוני בקרה יעילים לפיקוח על שימוש ברכיבי טכנולוגיה רגישים. ישראל יכולה להציע תקנות פיקוח מחמירות שימנעו זליגת טכנולוגיה לגורמים עוינים. הצגת אמצעים מתקדמים לשימוש מבוקר תסייע להרגיע את החשש האמריקאי ולשפר את סיכויי קבלת ההחרגה.

רביעית, חשוב לרתום חברות טכנולוגיה אמריקאיות גדולות, דוגמת אנבידיה ואינטל, לפעולה משותפת. גיוס תאגידים רבי השפעה להדגשת הפגיעה הכלכלית הנובעת מהתקנות החדשות, תגביר את הלחץ על קובעי המדיניות לשקול מחדש את הכללים. קולה של התעשייה קריטי למען השגת מטרה זו.

חמישית, יש לגייס את הקונגרס הרפובליקני, הנחשב ידידותי לישראל, כדי לקדם חקיקה שתקל על הגבלות הייצוא. עבודה משותפת עם מחוקקים רפובליקנים תוכל להוביל לשינוי המדיניות הקיימת ולחיזוק הקשרים הכלכליים והביטחוניים בין המדינות.

האתגרים שמציבות הגבלות הייצוא האמריקאיות מדגישים את הצורך במהלכים מהירים ואסטרטגיים מצד ישראל. המפתח טמון בשילוב בין קידום חקיקה פנימית, דיאלוג בילטראלי וגיוס בעלי עניין משפיעים. רק באמצעות גישה כוללת ונחושה ניתן יהיה לשמר את מעמדה של ישראל כמובילה טכנולוגית בעולם המשתנה.

בסיכומו של דבר, המרוץ לעליונות טכנולוגית הופך את שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לישראל לחשוב מאי פעם. שמירה על הברית הזו תוך איזון נכון בין ביטחון לחדשנות תהיה קריטית לעתיד הטכנולוגי והכלכלי של שתי המדינות.

נכתב על ידי הדס לורבר, מייסדת וראש המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית אחראית ב-HIT מכון טכנולוגי חולון. בתפקידה האחרון שימשה כראש חטיבת מדיניות חוץ במטה לביטחון לאומי (מל"ל) והובילה את הדיאלוג הטכנולוגי האסטרטגי עם ארה"ב.